24.02.04

על ענף התיירות - חלק א'

תוכנית : קו פתוח | רשת : גלי צה"ל

:917032

קריינית : קו פתוח עם שר התיירות בני אילון. מגיש, דליק ווליניץ.

דליק ווליניץ : שלום לכם, אכן שר התיירות מר בני אילון כבר ישוב לצידי, אבל לצידו יושב גם מר אבי רוזנטל שהוא מנכ"ל התאחדות בתי המלון, לשעבר מנכ"ל משרד התיירות, ואנחנו כאן כדי לשמוע אתכם בכל שאלה, טענה, אולי שבחים, לכל נושא התיירות בישראל. אנחנו כמובן מתמקדים פה בתיירות הפנים. הטלפון שלנו, רישמו בפניכם, 03-6813344. כל מה שאתם רוצים לשמוע, לשאול, על בתי המלון, תנאים, מחירים, איך מעודדים, איך, למה זה חשוב וכן הלאה. שלום כבוד השר, אולי נתחיל עם השאלה שהזכרתי פה בסוף, למה באמת, למה באמת זה חשוב? ראינו שבשלוש השנים האחרונות הסתדרנו בלי זה.

השר בני איילון : בלי מה?

דליק ווליניץ : בלי תיירות.

השר בני איילון : לא, זה לא מדוייק. קודם כל, שלום דליק, שלום למאזינים, אנחנו קיבלנו תזכורת נוראה ביום ראשון בבוקר, עדיין המשפחות יושבות שבעה, המצב הגאופוליטי כאן לא השתנה בצורה רצינית מספיק לטובה מאז שהחלו הפרעות בספטמבר 2000, הנזק הוא אדיר. רק בשנים האלו של צמצום התיירות נגרם נזק לקופת המדינה, לתל"ג הישראלי של תשעה מיליארד דולר. התיירות מחוץ לארץ הכניסה לתל"ג ארבעה מיליארד דולר לשנה. תחשוב כמה נאבקים עכשיו על שני מיליארד שקלים שמחר רבים כל המשרדים מאיפה לקחת את זה, אני מדבר על תשעה מיליארד דולר, זאת אומרת זה, זה סכומים אדירים.

דליק ווליניץ : תראה, אני רוצה להגיד לך משהו, זה מספר שאני ידעתי אותו, אני חושב שזה תפקידי לשאול גם שאלות שאני יודע את התשובה עליהם, אבל יש לי הרגשה שהציבור לא לגמרי יודע. יש לי הרגשה שמבחינת יחסי הציבור של המשרד שלך יש בעיה מאד קשה, אנשים לא מבינים עד כמה גורלי והכרחי לכלכלת המדינה לשמור פה על תיירות פנים מסובסדת.

השר בני איילון : נכון. תיירות פנים, בוא רק נדייק במינוחים, אנחנו משתמשים במינוח ביחס רק לתיירות של ישראלים. תיירות, זה כולל תיירות

דליק ווליניץ : כן, בודאי, תיירות נכנסת.

השר בני איילון : נכנסת, זהו. תיירות שבאה מחוץ לארץ

דליק ווליניץ : אני מבין שאתה לא עוסק בעידוד תיירות יוצאת.

השר בני איילון : יש תיירות יוצאת, זה תיירות של ישראלים בחוץ לארץ, תיירות נכנסת ותיירות פנים

דליק ווליניץ : זה חלק מהמנדט שלך תיירות יוצאת?

השר בני איילון : במובן מסויים כן, כי סוכני הנסיעות עוסקים בכל ונגיד אזהרות נסיעה למדינות אחרות עוברות דרכי ועוד יש כמה השלכות. אני גם יודע כמו המאזינים שמטוס יוצא ומלא וחוזר מלא אם יש קווי תעופה סדירים זה לא מזיק לתיירות, ההיפך. אני לא לוחם נגד תיירות יוצאת, אני חושב שאפשר לחיות בשלום עם תיירות יוצאת והיא מעודדת לפעמים תחרות הוגנת ומחירים הוגנים אבל בוא נחזור רק שניה לשאלה וכדי, אנחנו הרי לא במדור כלכלי, אז אני אמחיש את זה יותר, כל מאה אלף תיירים שאנחנו מצליחים להביא לכאן לשבוע מחוץ לארץ יוצרים ארבעת אלפים חמש מאות מקומות תעסוקה קבועים. להזכיר את האמהות החד הוריות ששבתו מול המשרד של ביבי, התעסוקה היחידה שיכול היה להציע להם היתה בבתי המלון. אנחנו הפכנו להיות מהענף הסובל ביותר, כי תמיד התיירות היא הראשונה לסבול כשיש טרור, לענף הראשון שראה סימני צמיחה בשנה האחרונה, שיווק נכון ועוד כמה סיבות שגרמו לזה אבל אני אומר כשאתה מראה סימני צמיחה ואתה מביא עוד מאה אלף ועוד מאה אלף, כל מאה אלף זה מאתיים מיליון דולר למשק שאנחנו פשוט זקוקים לדברים האלה. אין לנו את הנפט, אלוהים לא נתן לנו נפט מסחרי כמו שיש לערבים, אבל הוא נתן לנו תנ"ך והוא נתן לנו את ארץ הקודש, והוא נתן לנו ארץ שעם עבודה נכונה יכולה להיות ארץ שאף בן תרבות ואף נוצרי ואף יהודי בכל העולם לא יעלה בדעתו לסיים את חייו בלי להיות בה לפחות פעם אחת אם נדע לעבוד נכון ואז אני מכוסה, אם כל נוצרי בעולם, כל יהודי בעולם וכל בן תרבות בעולם יהיה לפחות פעם בארץ אנחנו מסודרים, גם השרים שיבואו אחרי לדורותיהם.

דליק ווליניץ : תשמע, ורגע אחרי השלום יש כאן הרבה מוסלמים שישמחו להגיע לעיר הקודש. כן.

השר בני איילון : אהלן וסהלן שיבואו, אבל אני אומר מספיק לי להתמקד כרגע במיליארדים האלה. אני מוכן בשמחה שיבואו כולם.

דליק ווליניץ : או.קי. עם מי אנחנו עכשיו, הלו!

יוסף פנחסי-מאזין : שלום.

דליק ווליניץ : שלום לך, אדוני.

יוסף פנחסי : מדבר יוסף פנחסי, שלום לכבוד השר.

דליק ווליניץ : שלום מר פנחסי.

השר בני איילון : שלום שלום.

יוסף פנחסי : השאלה שלי היא כזאת, אני עבדתי בעבר בענף התיירות, ענף שפירנס אלפי עובדים בארץ, ענף מאד מפואר, והנה פתאום כמו שדיבר כבוד השר, הענף ספג מכה אנושה, מכה אנושה מחמת המלחמה בטרור המתמשך, מחמת המצב הכלכלי הלא נוח, והנה מצאו את עצמם אלפי אלפי אנשים שעבדו בבתי מלון, במשרדי נסיעות מחוץ לענף הזה. מה מתכוון שר התיירות לעשות השנה כדי לעודד, להחזיר עובדים לענף היפה הזה לענף היצוגי הזה של ישראל?

השר בני איילון : מר פנחסי, אני מאד מודה לך על השאלה, אני ממש ככה בקצרה, השלב הראשון היה עזרה ראשונה, פשוט צריך היה לראות את העיניים של מורי הדרך, האנשים הנהדרים האלה, מלח הארץ שמכירים כל שביל בארץ ורגילים להרים איזה סמרטוט צבעוני וכל הקבוצה של התיירים רצה אחריהם רעבים ללחם, בלי פרנסה, צריך היה לראות את בעלי בתי המלון שהוציאו מכיסיהם עוד ועוד ועוד כדי להחזיק בתי מלון שלא יקרסו, סוכני נסיעות, עובדי בתי מלון, אז לכן בשלב הראשון התרכזנו בכל מיני דרגות סיוע שונות כמה שהצלחנו, אי אפשר היה לתת מה שהיה צריך ניסינו. היום העזרה הגדולה ביותר היא פשוט להחזיר את התיירים וזה מתחיל להראות סימנים של נקרא לזה קצת צחוק על הפנים, הם שבים לכאן. השאלה של מר פנחסי היא איך אני משיב את העובדים ואכן נרצה לשמור את זה גם ממר רוזנטל, אני יודע שבהסכם עבודה של התאחדות בתי מלון עם העובדים ישנה התייחסות לנושא הזה של לא לפטר יותר, ההיפך, לקלוט, גם בתי המלון השתדלו לשמור על הגרעין הקשה של העובדים. עכשיו האתגר של כולנו זה להחזיר את האלו שהיו מחוץ לגרעין הקשה ושמצאו את עצמם לצערנו מחוץ למשק העבודה, להחזיר אותם יחד עם התיירים למעגל העבודה.

דליק ווליניץ : מר רוזנטל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון, בוא תן לנו איזשהו תאור, אנחנו פה מדברים על, מעל, בוא תן לנו תאור מתוך השטח, מה עבר על בתי המלון בשנים האחרונות?

אבי רוזנטל : מה שקרה שהמשבר האחרון פרץ הוא קרה בדיוק כשהיה פה שנת שיא בתיירות. עכשיו מהבחינה הזאת היו במלונות כשלושים וששה אלף עובדים ובמשך הזמן הצטמקנו עד ירדנו עד שש עשרה אלף עובדים וזה בעצם הנקודה שהמאזין הזכיר. כמו שהשר אומר על כל עובד במלון יש עד שלושה עובדים בחוץ, במכבסה, במורי דרך, סוכן נסיעות, מוכרי מזכרות ואני לא צריך להרחיב הרבה כשאנחנו רואים את המצב של הענפים המסחריים האלה וזה אומר גם את ההיפך שהתיירות היא מחולל צמיחה מהיר ומיידי כי אנחנו א. עם השיפור הקל בכל זאת אני חושב שעלינו חזרה לשמונה עשרה, תשע עשרה לסביבות, מטפסים לסביבות העשרים אלף עובדים.

דליק ווליניץ : בחמישים אחוז.

אבי רוזנטל : מנסים קצת לעלות מעבר לזה ואנחנו כולנו תקווה שאנחנו לפני מפנה ואנחנו רואים סימני התאוששות השנה, מקווים להמשיך אותה בשנה הקרובה, זה יביא יותר עובדים למלונות ויותר עובדים מסביב למלונות. רק בשביל אילוסטרציה, במלונות ארוחות בוקר צרכו מיליארד ביצים, אני מניח שאם חסרים שני מיליון איש אז אולי ירד חצי מהעניין הזה מהביצים. כנ"ל לגבי קוקה קולה וסליחה, אני לא רוצה לעשות פרסום ומשקאות אחרים שאני לא צריך להרחיב את הדיבור, אני בטוח שזה מתבטא במכירות שלהם. זאת אומרת לחזור לעניין המלונות התיירות זה מחולל צמיחה ומה עוד כשהשר הזכיר את האמהות החד הוריות, המלונות פרוסים בכל הארץ גאוגרפית, הם נמצאים באזורי הפיתוח, הם נמצאים באילת, הם נמצאים בים המלח שהולכים לתת פתרון לדימונה וערד, נמצאים באשקלון, נמצאים בירושלים, טבריה ומקומות אחרים.

דליק ווליניץ : אתה יודע, אני שואל את עצמי, אדוני השר, איך מתמודדים עם נושא הפרסום? אני יודע, ראיתי עכשיו, לא מזמן הצצתי בקמפיין שמשרד התיירות הטורקי עומד לעשות והקפריסאי עומד לעשות לתייר הישראלי, איך מתמודדים, אתה יודע, אנחנו לא מצליחים להתמודד עם הסברה פוליטית, איך מתמודדים גם עם הסברה פוליטית וגם עם הסברה, בוא''נה, זה אחלה מקום בעולם בואו.

השר בני איילון : קודם כל בתקציב הקטן שהיה למשרד התיירות צריך היה לקבל החלטות נחושות וזה א. חבל להתחרות עם השמש הזורחת שלנו והתפוזים שלנו מול תפוזי ולנסיה שלנו מול ולנסיה בספרד עם השמש הזורחת שלה או קוסטה דה סול או פלמה דה מיורקה, או הוירג''נלס איילנדס לאמריקאים, כשהם פותחים את הסי.אן.אן או את הבי.בי.סי והם רואים מה שקורה כאן. עשינו סוויץ מיידי ואז עברנו לדווקא עכשיו חופשה בישראל וטובה הארץ מאד מאד, השקענו את הכסף בפרסום לישראלים, אילת וים המלח עד היום עשו סוויץ מוחלט, שמונים וחמישה אחוז מהאורחים במקומות האלו הם ישראלים. רק הקהילות הצרפתיות, האנגליות, של יהודים מתוך סולידריות משלימים את השאר, לא חזרנו עדיין לצ''רטרים של הסקנדינביות והסקנדינבים שבאים לגנוב לנו קצת שמש בשבוע חם. לכן אין טעם גם לפרסם בסקנדינביה בזמנים כאלה ואין טעם לפרסם מודעה בניו יורק טיימס. זאת אומרת דבר ראשון היה צריך לעשות סוויץ עם מנהיגות ואפילו עם צעקות בתוך המשרד ולהגיד חבר''ה עוברים לקהלי יעד מוכרים, הישראלים בראש ובראשונה, אחר כך יהודים על בסיס של סולידריות וזה סוג פרסום אחר, אתה הולך לפרסומים היהודיים, אתה אפילו נוקש בדלת מבית כנסת לבית כנסת, רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים, יוצר קשרים, יוצר מערך שיווק אלקטרוני, כל מה שלא עולה כסף ומגיע ישיר מה שנקרא דיירקט מרקטינג.

דליק ווליניץ : נוצרים אוהדי ישראל, אני מבין שיש לך התמחות בזה בעת האחרונה.

השר בני איילון : כן. לא, תשמע, ברוך השם, אבל הם באמת בסדר, נוצרים אוהדי ישראל הגיעו, לא נטשו אותנו בתקופות הקשות והנה עכשיו ב-2000 היו פה הרבה קתולים בעקבות האפיפיור, הם הפסיקו לגמרי, 2001, 2002, 2003, עכשיו גם הם חוזרים, זאת אומרת גם בנוצרים יש סוגים שונים וזה חלק מההתמחות, זאת אומרת למקד את הקהל שלך ולפרסם ממוקד.

דליק ווליניץ : יש לנו שיחת טלפון, הלו! שלום אדוני, מה שמך?

מייקל : מייקל.

דליק ווליניץ : כן, מייקל, בבקשה.

מייקל : שלום לכולם, שלום לכבוד שר התיירות.

השר בני איילון : שלום, מייקל.

מייקל : אני, חשוב לציין, אני עליתי לשידור בדיוק שידור כזה שהיה בשנה שעברה, עליתי ודיברתי על נושא המחירים בארץ לעומת המחירים בחו"ל. עכשיו אל כבוד השר אולי השאלה לא כל כך, התשובה לא כל כך צריכה לבוא ממנו כי הוא לא אחראי על המחירים.

דליק ווליניץ : אבל נמצא פה אבי רוזנטל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון.

מייקל : כן כן כן, אני יודע, אני יודע. השאלה בעיקר מופנית אליו, אני אני נוהג להסתובב באירופה בעיקר ואני רואה את המחירים

אבי רוזנטל : הגבוהים אתה מתכוון.

מייקל : לא.

דליק ווליניץ : מייקל אתה לא תספר לנו שאירופה היום מציעה עם היורו זה אתה ממש תתקשה בזה עכשיו. זאת אומרת אם היית באמת מנהל את השיחה הזאת לפני שנתיים

מייקל : אני רוצה ללכת עם הנושא שלי לעוד איזשהו כיוון. תראה, בארץ אני אמנם לא כל סוף שבוע שאני פתאום בא לי או לבת זוגתי לטוס לאירופה או משהו כזה. אני מאחר ויש לי כמה עסקים בחו"ל אז אני נאלץ גם ככה לטוס וללון שם, אבל כשאנחנו מגיעים למצב

דליק ווליניץ : ליבנו לך.

מייקל : מה?

דליק ווליניץ : ליבנו לך, אמרתי.

מייקל : או.קי. אנחנו מגיעים למצב אני ומשפחתי שאנחנו רוצים לבלות בארץ פשוט המחירים הם קצת מפחידים, איך לומר את זה בלשון המעטה. אבל בוא נגיד, אני רוצה לשים את הדגש על בתי המלון, על בתי המלון ואולי השאלה מופנית ליושב ראש שנמצא איתכם, מר רוזנטל

אבי רוזנטל : כן, מה השאלה?

דליק ווליניץ : מה הבעיה?

מייקל : למה המחירים הם כאלו מופקעים?

אבי רוזנטל : איפה הם מופקעים? איפה הפקיעו לך מחיר?

מייקל : בבתי המלון.

אבי רוזנטל : אני אתן לך עכשיו מהעתון שהיום התפרסם, בחמש מאות שקל אתה יכול לקבל חדר בתל-אביב. בארבע מאות חמישים שקל אתה יכול לקבל בסול מרין באין ספא בנהריה

השר בני איילון : לזוג?

אבי רוזנטל : לזוג. אתה יכול לקבל בטבריה בחמש מאות שקל, אתה יכול לקבל בים המלח בשבע מאות חמישים שקל בחצי פנסיון. אני לא רוצה להיות עכשיו סוכן מכירות של מלונות, כל הדיבורים,

מייקל : כן, אבל המחיר

אבי רוזנטל : סליחה סליחה, כל הדיבורים האלה על מחירים וזה זה הרי אגדה, כי בסופו של דבר והשר יודע את זה וכולם יודעים את זה, גם הסטטיסטיקה, בישראל בשנה האחרונה היו שניים עשרה מיליון לינות של ישראלים. אם נחלק את זה בממוצע בשלושה לילות לבן אדם, לנו פה ארבעה מיליון ישראלים, אז כמו שהאמריקאים אומרים ''דה פרוב איז אין דה פודינג''.

מייקל : כן, אבל

אבי רוזנטל : הרי אין דבר כזה שאין והשר ציין שאילת, ים המלח

דליק ווליניץ : מייקל, אולי בוא תבדוק אצלך אולי זה תדמית מהעבר כשזה היה נכון.

מייקל : לא. כשאני ניסיתי לארגן לעצמי ולמשפחתי איזשהו סוף שבוע צנוע בים המלח או באילת, המחירים הם לא פי שתיים ולא פי שלוש, ממה שציין האדון, הם פי ארבע ופי חמש. הוא ציין מקומות בלשון, במרכאות, נידחים.

אבי רוזנטל : לא נידחים. רגע, הלאה

מייקל : זה לא מקומות בעלי שם, לא מקומות בעלי

אבי רוזנטל : לא לא, בבעלי שם באירופה אתה משלם מאתיים דולר ללילה, אבל חכה רגע, אני אתן לך, רויאל גרדן, למרות שאני לא רוצה להכנס לשמות, רויאל גרדן באמצע השבוע מחיר התחלתי שלוש מאות שמונים שקל, בסוף השבוע חמש מאות שמונים שקל באילת.

מייקל : שמתי דגש על סופי שבוע.

אבי רוזנטל : אילת חמש מאות שמונים דולר.

דליק ווליניץ : שקל.

אבי רוזנטל : שקל.

השר בני איילון : תראה, מייקל, אם אני יכול להתערב ואני מודה לך שבאמת

מייקל : אני, סליחה כבוד השר, סליחה שאני קוטע אותך, אני פשוט רוצה רציתי מלכתחילה ושכחתי לשבח את הפעילות שאתה עושה ובגלל זה ציינתי שאולי לא אתה בדיוק אחראי על המחירים ואני באמת משבח את העבודה שלך.

השר בני איילון : א. אני מודה לך שאתה מפרגן לי ותודה רבה. אם הייתי יכול להתייחס לנושא העקרוני, אני מסכים עם אבי רוזנטל שהישראלי צריך לדעת לעשות שופינג, זאת אומרת גם לי אפילו זה קרה פעם, בלי לפגוע, לקחתי צימר שילמתי מחיר מפולפל, רק למחרת נודע לי שמול ממש מעבר לכביש היה צימר כזה בשליש מחיר. צריך תמיד לדעת כמה, איזה רמה של מלון, איזה עונה, כל הדברים שצריך, אבל מעבר לזה היכן אני כן מסכים איתך, תראה, ביחס לארצות הברית שזה בלי ארוחת בוקר וביחס למחירים של מרכז אירופה, לונדון, פריז ומרכז אירופה אין לנו מה להתבייש, המחירים שם מאד יקרים וגם בתי המלון שם לא בסטנדרטים שלנו מבחינת התחרות הרגילה, אבל אתה צודק ביחס לטורקיה, אתה צודק ביחס לחופשות סוף שבוע נגיד בבולגריה, במקומות שבאמת באים בשביל שקט ושמש

דליק ווליניץ : או בשביל קזינו.

השר בני איילון : ופה, כן, עכשיו פה אני אומר להתאחדות בתי המלון אני מבין את מייקל, זה האתגר שלנו ואני מאד רוצה לראות הרבה תיירים שמגיעים מבחוץ וגם אז לראות את רמת המחירים לא עולה בפראות. אני חושב שהתאחדות בתי המלון יודעת את זה וההערה שלך היא נכונה במובן הזה היא היא מתבצעת בשטח כי יש תחרות. הישראלי יכול להצביע על ידי קניית כרטיס למקום אחר ולכן חשוב להתאחדות בתי המלון כאן בארץ, כמו לצימרים, כמו לבתי הארחה, חשוב הקליינט הישראלי וגם מתייחסים אליו יפה, חלפו הימים שהישראלי היה נחשב זה שגונב מגבות וזה שאוכל ברזים, מתייחסים היום ללקוח הישראלי אחרת, זקוקים לו, הוא זה שהציל את הענף מקריסה, יודעים להעריך את זה וגם כשישובו התיירים מבחוץ אני בטוח שנדע כולנו לכבד את הישראלים שהצילו אותנו בשעת משבר.

דליק ווליניץ : מר פנחסי, תודה רבה. אולי, אתה יודע, בשולי הדברים, הקשבת להערה שלי, הזכרתי את הקזינו, קזינו באילת שבתי המלון שם התיירות כולה תיירות בארץ תולה בו הרבה תקוות, אני מבין שאתה אחד ממובילי ההתנגדות לקזינו.

השר בני איילון : כן. תראה ההתנגדות שלי לקזינו היא התנגדות עקרונית. אני כשר תיירות לו גורמי המקצוע היו אומרים לי חד משמעית שקזינו הוא מעודד תיירות מחוץ לארץ, אבל לא רק שהם לא אומרים את זה, הם גם אומרים הפוך, זאת אומרת זה נכון שמקום שיהיה בו קזינו, אתה יודע מה בשביל הישראלים אולי, או דברים כאלה, אבל הוא לא, זה לא מוצר מיוחד, יש לך כל כך הרבה ערים באירופה, במזרח אירופה, במרכז אירופה, כל כך הרבה תחרויות יש בקזינו, מקומות כמו טורקיה ואחרים הפסיקו עם זה, הנזק הסביבתי החינוכי ואני לא רק... יש לי עוד דברים שאני מאמין בהם, הוא גדול, לו הייתי עומד מול חוות דעת מקצועית שאומרת מוכרחים הייתי אולי חושב פעמיים. אני לא עומד מול חוות דעת כאלו ולכן אני איתן בהתנגדות שלי.

דליק ווליניץ : רגע, פשיטות המשטרה האחרונות על הקזינו הבלתי חוקיים באילת היה, היתה התרעמות גדולה של בתי המלון, תקן אותי אם אני טועה, שהורידו את תנועת התיירות בעקבות פגיעה בקזינו הלא חוקי.

השר בני איילון : תראה, זה יכול להיות, זה יכול להיות מקומי, זה יכול להיות זמני, צריך להתמודד עם זה. אני לא יכול לזלזל בעובדה כמו שאתה מציג אותה אם היא אכן בדוקה, צריך ללמוד את זה, אני פתוח לשכנוע, עוד לא הצליחו לשכנע אותי שזה אקוטי. תאמין לי שהיתרון היחסי שלנו בתיירות זה תנ"ך ואני לא אומר את זה כמטיף, התנ"ך, ההיסטוריה שלנו, בשביל זה הם באים אלינו גם בזמן משבר וגם שלא בזמן משבר. לא שכנעו אותי שהקזינו יהפוך את ישראל למדינת תיירות טובה, אולי אני אפסיד אפילו קהלים שרוצים לבוא לכאן ולא רוצים ללכת ללאס וגאס.

דליק ווליניץ : טוב. חשבתי, פורים, קזינו, לא יודע. או.קי. עם מי אנחנו עכשיו? הלו!

דוד גבאי : הלו! שלום צהרים טובים, צהרים טובים לשר ולדליק ולכל המשתתפים באולפן.

דליק ווליניץ : מי אדוני?

דוד גבאי : אני דוד גבאי, אני מקרית טבעון, אני יושב ראש העמותה לשחזור ושימור רכבת העמק והמעיין באלרואי. אלרואי היא שכונה בתוך קרית טבעון. הנקודה שהייתי מעוניין להעלות אותה לשר ולנוכחים, אנחנו מטפלים בשחזור רכבת העמק ההיסטורית ובכל מה שכרוך במסלול הטיולים, הגשר הטורקי וצומת העמקים עד לכפר יהושע. אני עושה את העבודה הזו עם קבוצה של מתנדבים שחברים בעמותה הזו, נחום לוי, יהושע גלעדי ועוד כמה אנשים טובים ונפלאים ואנחנו עושים את זה בזמננו הפנוי. אנחנו מעוניינים לקבל סיוע ותמיכה וגם הכוונה להעלות על מפת מסלולי הטיולים שתיירות הפנים תגיע אלינו ותעשה טיולים החל מהנקודה בגשר הטורקי קרי צומת העמקים עד לכפר יהושע ובדרך יראו את... הישנים, יראו את המעיין המשוחזר שאנחנו שיחזרנו, את רכבת העמק אלרואי, קרית חרושת כפר יהושע.

דליק ווליניץ : איך עבר המסלול שלה, מה היה המסלול הסופי שלה?

דוד גבאי : המסלול היה בדמשק. יש לנו את

דליק ווליניץ : זהו, חשבתי שאתה צריך גם להרים טלפון לשם לבדוק אם אפשר להמשיך קצת

דוד גבאי : הלואי ויגיע השלום אנחנו גם נגיע לשם.

השר בני איילון : תראה, דוד, קודם כל אני אשמח לסייע. התקציב שלנו בפיתוח ממש קוצץ, אני ארצה לראות את התכנית שלכם ונשמח ללמוד פרטים. תראה, המסלול שלכם הוא יפהיפה, זה נחל קישון, נחל קדומים, גרפן, זה הסיפור של סיסרא, יש לכם שם

דוד גבאי : ברק בן אבינועם.

השר בני איילון : נכון. יש לכם שם את חרושת גויים אפילו והמסלול הזה באמת אני הייתי רוצה לראות אותו לא עם תמותה ותאונות של אימונים אלא עם, לא יאכטות, אין מקום, אבל חסקה בתוך הנחל ורכבת מעליו ופריחה יפה ובאמת להמשיך. אתה יודע שהקיבוצניקים באפיקים בהמשך של הרכבת הזאת עקרו, הפכו את זה לשביל אופניים ועוד כמה חבר''ה, אני מקווה שהם מאמינים עדיין בשלום עם דמשק, אני מאמין אם יהיו לנו פוליטיקאים טובים שידעו לעשות הסכמים רציניים.

דוד גבאי : אני בחלק האחר, בחלק העשיה, בחלק העשיה אנחנו נתקלים בלא מעט ביורוקרטיות. רכבת ישראל תרמה לנו קרון נוסעים על מנת שנוכל לעשות אותו למוזיאון של רכבת העמק.

דליק ווליניץ : תשמע, דוד, יש לך עכשיו, יצרת עכשיו קשר ישיר עם שר התיירות ואני מציע שתמשיך את הקשר בתום התכנית. אותנו מאד עניינת, זה נשמע לי באמת מסלול מדליק. השר אילון, אני התפעלתי מהידע שגילית במסלול. תודה רבה לך, בהצלחה דוד, זה באמת רעיון יפה. עם מי אנחנו עכשיו?

פנינה מרחובות : שלום, כאן פנינה מרחובות.

דליק ווליניץ : שלום, פנינה.

פנינה מרחובות : אני רציתי לשאול את השר, יש לנו באמת ארץ נהדרת, כמה שהיא קטנה היא נפלאה ומגוונת ומשופעת בנופים ואתרים ומסלולי טיולים ואני בעבר טיילתי המון במסגרות פחות נוחות. כיום אבל הבעיה שלי כשאני רוצה להגיע לכל מיני אתרים נפלאים בגליל או במקומות אחרים שיש בהם צימרים או כל מיני אפשרויות איכסון, אני שייכת לאלה שאין להם רכב ואפילו לא נוהגים ומבחינתי אני ממש כמעט בלתי אפשרי כי אין כמעט תחבורה למקומות האלה, תחבורה ציבורית אני מתכוונת ורציתי לשאול את השר אם לא היה ראוי להתחשב גם באנשים כמוני ושזה גם יועיל לתיירות אבל גם לחשוב עלינו.

השר בני איילון : מה את אומרת על אופניים?

פנינה : אני לא רוכבת על אופניים ואני קצת מבוגרת מדי לזה וחוץ מזה להגיע לגליל עם אופניים ולאתרים האלה.

השר בני איילון : הבנתי, זה קצת קשה.

פנינה : אני זקוקה לאוטובוס. אני מאלה שזקוקים לאוטובוס, או למוניות שרות.

דליק ווליניץ : למרות שאת נשמעת צעירה.

פנינה : תודה רבה. תודה רבה.

השר בני איילון : אנחנו פיתחנו דווקא הרבה שבילי אופניים שם, אבל את צודקת עד שתגיעי לשביל צריך איזשהו משהו יותר יעיל

פנינה : בדיוק. אופניים זה צ''ופר.

השר בני איילון : מסכים איתך. תראי, הנקודה היא כזאת, חלק מהיחוד של התיירות הכפרית שהיא דרך אגב סיפור הצלחה אדיר ומושך, זה נותן גם תיירות, גם אהבת הארץ, גם ציונות, גם שורשים, זה משהו נפלא

דליק ווליניץ : החיוך נמחק מפני אבי רוזנטל.

השר בני איילון : לא לא, אבי אבי מפרגן לדבר הזה וזה דרך אגב אחד הפתרונות היעילים שלנו כשנגיע, אתה יודע שגם היום בעונות פסח, סוכות, יש לפעמים מצב של אין מקומות והתיירות הישראלית פשוט למדה להנות מבתי מלון, היא גם אוהבת את התיירות הכפרית, כך שאם אנחנו נפנה ישראלים לתיירות כפרית ונביא תיירים מבחוץ לבתי המלון לא אבי יכעס, לא אני אכעס, ובסופו של דבר גם לתיירות הכפרית הם יגיעו כי הם פשוט מצויינים. יש צימרים שעולים יותר ממלון חמישה כוכבים ואת צודקת, זה דבר שמחייב התייחסות מקיפה יותר, אני אבהיר את הנושא שלך, אני רק אומר לך גבירתי שהתיירות הזאת מתבססת באמת על משפחות עם רכב שהרכב הוא חלק

פנינה : כן. אבל מה עם אנשים שאין להם רכב, הם נחשבים פחות, הם ראויים פחות להתייחסות?

השר בני איילון : לא לא. את צודקת. תני לי ללמוד את הנושא ונחשוב אולי אפילו על פרסום מתאים.

פנינה : תראה, אני יודעת שאולי, אולי זה כמו שאתה אומר רוב האנשים באים, יכול להיות שהאנשים כמוני הם לא הרוב ואולי לא כמו שאומרים לא רטבילי, אבל אם היו מתייחסים לאפשרות הזאת ואומרים בימים איקס וואי זד יש קווי הסעה לנקודות האלה והאלה מנקודת מוצא, אז אולי גם לא היה מחייב השקעה כל כך גדולה והיה, זאת אומרת לא היה בזה סיכון כספי כל כך גדול.

השר בני איילון : אני ארים את הכפפה, גבירתי, בסדר.

דליק ווליניץ : תודה רבה לך פנינה. אנחנו במבזק החצי, אנחנו נשוב מיד אחריו.