14.10.03

השר בני אילון, מדיניות ממשלת ישראל כלפי עקרונות מסמך ז''נווה

תוכנית : היום הזה | רשת : רשת ב

זיהוי:826899

ירון אנוש : ושלום לשר בני אילון.

השר בני אילון : שלום, שלום ירון.

ירון אנוש : אני מצטט דברים שאמרת היום הזה, ''הוא יוסי ביילין, משת"פ של האוייב והוא נקרא כל פעם להושיע ולהציל את האוייב כשהם מסתבכים.'' לא מוגזם, משת"פ?

השר בני אילון : כן. למה אתה כל-כך נבהל? הרי סך הכל אנחנו בוגרי אוסלו, נכון? להגיד היום שלום, זה מרגש מישהו? היום כששומעים את המילה שלום של אוסלו לא מבינים כמה שפיכות דמים זה? היום אנשים עדיין קונים את היונים מהפלסטיק ואת מסיבות הקוקטייל שגרמו לכזה אובדן? כשאני הפגנתי וצעקתי, ''אל תתנו להם רובים'' אז מלמעלה למטה הסתכלו עלי שמעון פרס וראש הממשלה המנוח ואמרו, ''אתה לא מבין, הם ישתמשו ברובים האלה נגד אוייבי השלום, נגד הג''יהאד האיסלמי והחמאס''. הם השתמשו ברובים האלה נגד אבא סחוויסחודר ואמא סחוויסחודר ושלושה ילדים סחוויסחודר שאכלו פיצה במרכז ירושלים. מותר היום לאנשים אחרי עשר שנות כשלון אוסלו להיות קצת פחות פוליטיקלי קורט כלפי קולגה שלא זכה לאמון הציבור. תראה, אני בא עכשיו ממלון ''קינג-דיוויד'', היתה שם ועידה שדיברו בה שישה שרים - נתניהו, אולמרט, אפי איתם, ליברמן, עוזי לנדאו ואני עבדך. כולנו דיסקסנו אלטרנטיבות לשלום בעקבות כשלון אוסלו. זה לא זכה לשום סיקור בתקשורת הישראלית, סיקור עוקב או דן בזה. אז הולכים שלושה, איך אני אומר, פוליטיקאים שהם פסה, מהשמאל, איש מהם לא זוכה לאמון הציבור היום כשר, וכל הארץ מלווה את זה ועוקבת אחרי זה. ואנחנו, כמו שאמר עכשיו יוסי ביילין, אני הצטרפתי רק הרגע, עוד לא ראינו אפילו את הפרטים וכבר דנים האם שער ציון יהיה של מוסלמים ושער האשפות שלנו או האם שער יפו יהיה שלנו ושער הפרחים, הורדוס יהיה שלהם.

ירון אנוש : אתה יודע, בצורה מוזרה, השר בני אילון, אתה מוצא את עצמך היום הזה באותו צד של ערפאת שמודיע שגם הרשות הפלסטינית אינה תומכת בטיוטת רבת-עמון, כפי שהוא מכנה אותה.

השר בני אילון : זה יכול להיות...

ירון אנוש : אז על מה הצעקה?

השר בני אילון : אנחנו גם שנינו יוצאים לשרותים ושנינו עושים עוד כל מיני דברים ביחד ואני לא מחבר את עצמי לרוצח הזה. אני מוכרח לומר באמת בכנות, אני בשום פנים ואופן לא מוכן למחוק את המילה שלום מהלכסיקון שלי, ואני לא מוכן להפסיק לשאוף לשלום. אני רוצה שלום, אנחנו מתפללים לעמן השלום ואנחנו גם מוכנים לעשות הכל למען השלום. מותר לנו אחרי עשר שנות כשלון של פוליטיקאים שלא הביאו שלום, להיות הרבה יותר ספקנים ביכולת של הפרטנר שנקרא רשות פלסטינית, להיות פרטנר של אמת. אני רוצה לחפש פרטנר אחר. זה לא עניין של להחליף את אבו מאזן באבו עלא ואת אבו עלא באבו עלי או בכל אבו אחר. היום, עשר שנים של כשלון, של לקיחה של חבורה של גנגסטרים מטוניס ונסיון לשדרג אותם למדינה או לרשות או לשניהם יחד, זה לא הוכיח את עצמו, ואנחנו חייבים כדי לא להתייאש מן השלום, לחפש אלטרנטיבה.

ולשוב לעמן עם אותם עבד רבו ואחרים ולנסות להפיח נשמה בגוף המת הזה שלא מצליח להמריא, זה אני חושב, סתם כאזרח ישראלי, לא מה שנחוץ לנו.

ירון אנוש : אתה יודע, אז יכולתם לבטל את זה בהינף יד ולהעביר את הנושא הזה יתכן לפחות מן העולם התקשורתי ומדפי העיתונות והתמונות בטלויזיה, ובמקום זה אתה פונה בצעד חזיתי כמו אחרים בימין ונותן לנושא הזה תהודה רבה מאוד, עד כדי כך שאתה אישית פונה ליועץ המשפטי לממשלה. בעצם, מה אתה רוצה שהוא יבדוק?

השר בני אילון : טוב, לא פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, לא זכור לי.

ירון אנוש : סליחה, חבר הכנסת אורי אריאל חבר מפלגתך.

השר בני אילון : כן. לא, אני לא חושב שיש פה מה לבדוק. אני, אני לא דיברתי עם אורי, אני לא יודע מה הוא חשב. אני, תראה, אתה צודק, זו היתה התגובה הראשונית שלי, ואני חושב שאתה גם יודע, אני משתדל לדבר תמיד די קול, אני לא מתלהם. וכך הגבתי, אמרתי, בואו נעזוב את זה, זה לא שווה, בואו תתייחסו יותר לדברים שלנו. אבל כשזה המשיך להיות הנושא המרכזי ועוד ועוד, אז כששאלו אותי, יצאה לי האמירה הכואבת הזאת. כי באמת כואב לי. כואב לי שיוויון הנפש הזה שמאפשר לפוליטיקאים שאינם מייצגים ציבור כרגע, לא זכו לאמון הציבור, להמשיך להוביל מהלכים מסוכנים כאלה.

ירון אנוש : השר בני אילון, אני מודה לך על השיחה הזאת.

השר בני אילון : תודה ירון. שלום.