15.06.04

הסרת הצעה לסדר

שתי הצעות דחופות לסדר הועלו על ידי, ושהיו"ר והסגנים מציעים להסירן מסדר היום. האחת – לפני כשלושה חדשים, בדבר הפיגוע בנמל אשדוד, ועניין זה – אכן עבר זמנו ובטל קורבנו המיידי, וועדת בדיקה מטעם ועדת חוץ וביטחון שאני שותף לה עוסקת גם בימים אלו בבחינת מידת ההגנה שמעניקה מדינת ישראל למתקנים האסטרטגיים שלה, תחומי האחריות והסמכות, וראש כל – עצם ההגדרה מהו מתקן אסטרטגי בישראל, ואני בטוח שנדווח לבית כשתסתיים הבדיקה.

אבל הנושא האחר שהצעתי לדון בו במליאה, לפני תשעה חודשים היה הסכם ז'נבה. ולמרות שעבר זמן רב – יש עדיין טעם רב לדון בו. משום שמהרבה בחינות, אף שהארוע, שכולו היה רק מילים ריקות אבל מתוקשרות היטב – השתמש בו ראש הממשלה השתמש בו כשוט מאיים – "לא תקבלו את תוכניתי המדינית לעקירת יישובים ולנסיגה חד צדדית מחבל עזה ומהשומרון – יתרחש עליכם אסון ז'נבה!", איים עלינו ראש הממשלה. וזכרתי את דבר הנביא עמוס בעניין הזה - היפה לימינו:

"כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב. ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו נחש". (עמוס ה' י"ט)

מי שמפחד להתמודד עם אויבים מבית ומחוץ, ונמלט מפני הערבים ומפני עושי דברם – וחושש מתכנית – מביא עלינו אסון בפועל. מביא עלינו צרה גדולה יותר. מי שחשש מז'נבה, הביא את מפת הדרכים, וכשזו לא התרחשה – כיוון שאין סכוי שהערבים ילחמו בטרור עבורינו - הביא עלינו את ההתנתקות. את עקירת ההתישבות את הקרע בעם. את השמטת הבסיס הציוני, המוסרי, המשפטי – לישיבתנו בארץ.

ז'נבה כוללת עקירת יישובים וחלוקת ירושלים ובינאום הסכסוך ומדינה פלשתינית וגם קליטת פליטים ערבים בגבולות הקו הירוק. אבל יש בו התניה אחת חשובה, שאין בתוכנית העוועים של שרון: יש בו הסכם. יש למי לבוא הטענות אם אין הוא ממלא את חלקו- ואז אפשר לעצור את האסון. אבל כיוון ששרון מתכוון הפעם באמת ובתמים להחריב את ההתיישבות היהודית בחבל עזה ובצפון השומרון, ולהפוך חבלי ארץ ישראל ליודנריין בהחלטת ממשלת ישראל, הוא לא מחפש הסכם שהפרתו תאפשר לנו למנוע את החורבן. אין שום הסכם. יש ויתור חד צדדי על שטח, יש עקירה חד צדדית, יש כניעה, אבל לא יכולה להיות לנו שום תביעה או טענה לערבים כי הם לא הבטיחו לנו כלום תמורת ההתאבדות הזו.

ולכן, חשוב היה לדון בז'נבה, חשוב היה ללבן את הסכנות, האיומים הקיומיים הטמונים בהסכם זה, כדי שנבין היום, שאריאל שרון בראש ממשלת המיעוט מאכילים אותנו דייסת פיגולים בהתנתקות שלו, שהיא בבחינת המנה הראשונה של ז'נבה - אבל בלי שותפים לסעודה.

שלא נצטרך לחלוק את התועבה עם איש. שרק אנחנו נאכל את הפיגול ושלא יהו לנו טענות לשום טבח זר. הכל שלנו. ועוד יתרון אחד היה לז'נבה על פני תוכנית ההתנתקות. לז'נבה היה אריאל שרון שירמוס אותה. לתוכנית ההתנתקות יש אריאל שרון לרמוס אותנו.