5.5.06

חבורה שכזאת

אריה אלדד

אריה אלדד חושב שגם גנבי התרנגולות עדיפים על אולמרט וחבורתו

אפשר ואני חוטא לגיבורי ספרו של ישראל ויסלר (פוצ'ו) המתאר עלילות מחלקה אחת בפלמ"ח, כאשר אני נוטל את שם הספר הזה כדי לתאר את ממשלת ישראל שקמה עלינו אתמול. החטא הפלילי ביותר של גיבורי "חבורה שכזאת" היה גניבת כמה תרנגולות מן הלול לקומזיץ.

גל געגועים לתרנגולות ולגנבי התרנגולות ההן עלול להציף אותנו כשאנו מתבוננים בחבורה של אולמרט. יש הפורשים מן הפוליטיקה כדי לעשות לביתם. זכה אולמרט לעשות לביתו, או לבתיו, עוד בהיותו פוליטיקאי. ואת מי לא אסף לחצרו? עמיר פרץ הוא אדם שעשה הון פוליטי מכפל תפקידים, ידו האחת בהסתדרות ובנכסיה וידו השנייה בכנסת. ומי ירד עד לתהומות חקר מיפקד הארגזים במפלגתו? ודאי לא חבריו הטובים - פרס, החשוד בקבלת תרומות אסורות מאילי הון, רמון, איציק ופואד. ואגב: האם כבר הספיקו להחזיר לאוצר המדינה את המתנה שקיבלו בניגוד לחוק כאשר הוטסו במטוסו הפרטי של ידידם פרנקל לחתונתו במונקו?

בקווי היסוד של הממשלה אנו קוראים: "הממשלה תיאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות החיים במדינה, ובראשן במערכות השלטון והמינהל הציבורי". מהיבט זה לפחות יכולה ממשלת אולמרט להיחשב ממשלת מומחים. ראוי היה לבקש משר המשפטים שיצווה לחקור את השחיתות עד תום, אלא שחיים רמון עצמו היה על אותו מטוס של קשרי הון-שלטון, ואת מחיר הטיסה לא השיב לאוצר המדינה עד עצם היום הזה. בידי מי נפקיד את חקירת השחיתות? טיסות לחו"ל זה סוג של תיירות, אבל האם יוכל בוז'י הרצוג, ששמר על זכות השתיקה בחקירת עמותות הקש של אהוד ברק, לדרוש מחבריו לדבר? אולי נבקש כי שר הפנים, משפטן בהשכלתו, הוא שייחלץ להילחם בשחיתות? אבל מי שנלחם כארי כדי שעמרי שרון, עבריין שהורשע, לא יושעה מן הכנסת ולא תוקם ועדה פרלמנטרית לחקר השחיתות עלול שלא להיות נחרץ דיו במלאכה זו. כנראה שגם רוני בר-און לא יהיה האביר עם השריון הנוצץ שיילחם בשחיתות, כי מי שלא היה ראוי להיות יועץ משפטי לממשלה, בשל הסירחון שנדף למרחוק מפרשת בר און-חברון, יעדיף שלא לזרוק אבן בבית הזכוכית שבו הוא מתגורר.

לפחות האוצר שלנו מופקד בידיים נאמנות, אנחנו נאנחים. אברהם הירשזון, איש ללא רבב. אבל כשאנו נזכרים כי כאשר היה יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, קבעה ועדת האתיקה כי לא יוכל לעסוק בענייני קופות החולים וקופות הגמל שבהם היה מעורב כשהיה יושב ראש הסתדרות העובדים הלאומית וקופת החולים שלה, ובענייני בנק הפועלים אסור לו לקבל החלטות בגלל חוב פעוט של כמאה מיליון שקל שחב בנו לבנק, אין לנו אלא לתמוה אם עתה, כשהוא השר של כל האוצר, מותר יהיה לו לעסוק בעניינים אלו.

ואולי נחפש לוחמי צדק בין הכועסים? בין אלה שחשבו כי מגיע להם להיות שרים, אבל לא היה מקום בשולחן הכפול. אולי יושבת ראש ועדת הכנסת רוחמה אברהם היא זו שתילחם בשחיתות? הרי אם רק נשכח את טיסותיה על חשבון חברת אגרקסקו בין ארגזי חצילים, לא נמצא ראויה ממנה. מי? אלי אפללו? זה אשר בהיותו חבר ועדת הכספים נאסר עליו לעסוק בענייני הבלו על הדלק, והוא דווקא התנדב כי החזיק עצמו מומחה לעניין בהיותו בעליהן של תחנות דלק רבות. ואולי מופז יילחם בשחיתות? הרי גם הוא כועס על אולמרט, שהשליך אותו מפסגות הביטחון להיות שר התחבורה. כזכור, מופז הורד בדרגה לא משום שהפקיר את מדחאת יוסף לדמם למוות בקבר יוסף, גם לא על מה שעולל למגורשי חבל קטיף וצפון השומרון, אלא רק כיוון שאיחר ביממה לערוק משורות הליכוד, ולכן אינו נמנה עם בעלי מניות היסוד בחבורה הזאת. הוא טרמפיסט בגלקסיית השחיתות הזו.

במה נתנחם? לפחות את הכנסת הפקידו בידי מורה תקיפה שתשליט מידות טובות בבית, שתשתיק כל מי שיעז להפריע. כך הרי הבטיחה דליה איציק במו פיה לשר מאיר שטרית, ובפרוטוקול מונצחים דבריה: "אני אסתום לך את הפה, אידיוט". ושר השיכון של אולמרט לא נשאר חייב: "אני אסתום לך את הפה. את הפה הגדול שלך אני אסתום".

וכבר אמר הנביא ישעיהו: "שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים". גם אז זה נגמר רע.

טוריו של אריה אלדד מתפרסמים בקביעות במוסף השבת של מעריב