מצרים מקדימה מכה לרפואה

אריה אלדד

בשנת 1921 יצר צ'ארלי צ'אפלין את סרטו : "הנער". בסרטו זה משחק צ'אפלין זגג עני ומרוד ומובטל למחצה. כדי שתהיה לו תעסוקה הוא חובר אל הנער, שולח אותו לידות אבנים בחלונות הבתים ומופיע מיד אחר כך כדי להציע את שירותיו.כמו בכל סרטי צאפלין – הייתה בו תערובת גאונית של צחוק ועצב.

שום דבר איננו מצחיק בהתנהלות המצרית וניסיונה המחודש לצבור עוצמה באזור. מצריים היא מדינה טוטאליטארית. היא נאבקת בטרור האחים המוסלמים ושירותיה החשאיים נלחמים בעקשנות בכל ניסיון לחתרנות. בארץ כמו מצריים לא ייתכן שאלפי כלי נשק , טונות של חומרי נפץ ותחמושת, וכלי נשק רקטיים מתקדמים, נגד שריון ואולי גם נגד מטוסים, יוברחו אל תוך המדינה – ודרכה – אל הנגב או אל רצועת עזה, בלא שהמשטר יהיה שותף לפעילות זו. כל כלי נשק כזה המוברח למצריים עלול להיות מופנה כנגד השליט – כפי שכבר ארע כשנרצח סאדאת – ולפיכך ברור כי הנשק הזה נתון לפיקוח צמוד עד לרגע שהוא עוזב את מצריים בדרכו להרוג יהודים. מדוע צריכה מצריים לסייע לטרור נגדנו כשהשלום הוא " ההחלטה האסטרטגית" שלה? פשיטא : כדי שיזמינו אותה לתקן את החלונות השבורים.

המומחים למצריים ודאי ימנו סיבות נוספות לרצונה של מצריים לתעל את הטרור האסלאמי לפעולה נגדנו, כחלופה סבירה לפעילותם המסורתית של האחים המוסלמים נגד המשטר במצריים.יש מומחים הסבורים שמצריים רק מודאגת מ"זליגה" אפשרית של הטרור מרצועת עזה אל שטחה ולכן הם מעוניינים להיות מעורבים " באימון" יחידות הביטחון המסכל של דחלאן בלוחמה נגד טרור. אבל למצרים – בניגוד להרבה תמימים ומיתממים אצלנו – אין שום ציפיות שהפלשתינים מארגוני הרצח של ערפאת יילחמו בטרור. גם הם מכירים את הסטטיסטיקה העדכנית הקובעת כי 80% ממעשי הטרור הפלשתיני מיוצרים על ידי הפת"ח – ארגונו של ערפאת, על שלוחותיו השונות. המצרים יכניסו מאות אנשי ביטחון מטעמם, באמתלא של שיגור " מדריכים" ו"יועצים" לרצועת עזה – ואולי במעלה הדרך גם ליהודה ולשומרון – כדי שיוכלו לפקח מקרוב על פעילותם של ארגוני הטרור, לוודא שלא תהיה " זליגה" של טרור למצריים, אבל גם שכל תשוקת הרצח הערבי תופנה רק כלפינו. ואם יגבהו הלהבות עוד ועוד – ויישברו עוד ועוד חלונות – תבקש ישראל עוד ועוד " מדריכים" מצריים כי יהיה ברור לכל שהחניכים הפלשתיניים עדיין אינם מאומנים דיים במלחמה בטרור...

ישראל נסוגה בכך מעקרון יסוד במדיניות הביטחון שלנו : שאנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו במלחמה באויבינו. מעולם קודם לכן לא הפקדנו את המלחמה על ביטחוננו בידי קבלן משנה. מעולם? סליחה, שכחתי: בימי ההזיה של אוסלו האמינו רבין ופרס כי ערפאת, " בלי בג"צ ובלי בצלם", יילחם עבורנו בטרור.

אבל לא רק הפקדת ביטחוננו בידי זרים, כלומר הפקרת ביטחוננו , ונסיגה תודעתית חזרה לימי "יהודי החסות" יש כאן. רוב הציבור אינו מכיר את התנאים שמציבים המצרים תמורת הסכמתם לחזור בכוח צבאי לעזה . האם יעלה על דעת מישהו שהמצרים מסכימים להציב ברצועה מאות חיילים בשעה שבכל רגע עלול צה"ל לתקוף שם בסיסי טרור? לחסל פצצה מתקתקת או ארכי-רוצח? המצרים מתנים את מעורבותם בהפסקה מוחלטת של המלחמה בטרור מצדנו. צה"ל לא יוכל להשיב אש מעבר לגדר, לא יוכל לפשוט על מנהרות נשק ומפעלי טילי קסאם גם אחרי שייפלו טילים על אשקלון – כדי לא לסכן את החיילים המצרים. בפועל – ימסור מופז את האחריות על בטחון ישראל לראש המודיעין המצרי, לעלי סולימאן . מי שבהיותו רמטכ"ל הפקיר למוות את מידחאת יוסף בקבר יוסף כשהוא סומך על ג'יבריל רג'וב – לא יתקשה כשר ביטחון לסמוך על מוחמד דחלאן שיגן על תושבי שדרות ואשקלון. וישראל "תשמור בידיה את זכותה להגנה עצמית" כשידיה כבולות באזיקי התחיבויותינו למצרים.