גנבו להם את האסון

אריה אלדד

שיטה חדשה לגניבת רכב מתפתחת בארץ לאחרונה : מכונית פוגעת קלות ברכב שלפניה. כשיוצא הנהג לבחון אם נגרם נזק יוצא אחד מנוסעי המכונית הפוגעת נכנס לרכב שנפגע ונעלם בדהרה אל משחטת הרכב הקרובה. הרכב הפוגע מצטרף אליו ומותיר מאחור את הנהג הנגזל והנדהם .

כך מרגישים בודאי גם אדריכלי ג'נבה. היה להם כלי רכב מפואר להוביל את ישראל אל התהום - והנה פגע בהם מאחור ראש הממשלה הנוהג בתכנית ההתנתקות החדישה שלו , שדד מהם את רכבם ועתה הוא ואנשיו דוהרים אל האסון ואין הם נזקקים עוד לשמאל הקיצוני כדי להחריב את ישראל.

לפיכך אין להתפלא כי אדריכלי ג'נבה הפגועים התכנסו שוב לחוף ים המלח ( ולמען הסר ספק – בירדן, לא במלון ישראלי, מחניק להם כאן) כדי לטכס עצה איך לשכנע את עם ישראל כי האסון שלהם טוב בהרבה מהאסון של שרון. אינני מבקש לעסוק בפיתרון שהעלו בחכתם ( מה כבר אפשר לדוג בים המלח?) אלא באמת אחת שהשמיע הרמטכ"ל לשעבר אמנון שחק בשובו משם: " יש חוסר אמון מדהים בכוונות הישראליות באשר ליציאה מרצועת עזה. חלק גדול מהפלשתינאים חושבים שזהו תרגיל ישראלי ושאין שום כוונה לבצעה." שחק לא טרח להסביר את התצפית המדעית שלו ולכן אוסיף אני פרשנות משלי : אין הרבה פלשתינאים המסוגלים להאמין כי שרון, במו ידיו, מתכוון להגיש להם על מגש של כסף, בלא מחיר ובלא תמורה, מה שכבר כמעט נואשו מהשיגו בכוח הזרוע או בערמה דיפלומטית. הם פשוט לא מאמינים שישראל מתאבדת.

אך גם אם אינם מסוגלים להבין מדוע ירצה שרון לעולל זאת למדינת ישראל - אין הם מרגישים עצמם פטורים מהניסיון לנצל את ההזדמנות הבלתי חוזרת. ולכן מתחוללות מהומות ברחבי הרשות. כנופיות הרצח השונות מתחרות על עמדות שלטון כדי שהניצחון על ישראל והנסיגה ייזקפו לזכותם. שרון ואנשיו חוששים שאם ינצח החמאס או הגיהאד האסלאמי – יבינו כל אזרחי ישראל מיד איזה אסון המיטו עליהם מנהיגיהם ולפיכך הם מבקשים כי רוצח "מתון" ישתלט על השטח. מתינות כזו מצאו בדמותו של מחמד דחלאן – האיש שעמד מאחורי הפיגוע באוטובוס הילדים של כפר דרום. האיש שסגנו אחראי לרגליהם הכרותות של בני משפחת כהן. כל דור של קברניטי-אסון וההימור שלו. אלו טיפחו את בני אגודות הכפרים המושחתות כדי להילחם בפת"ח, ואלו ניסו להעצים את בשיר ג'ומייל והפלנגות שלו כדי שישתלטו על לבנון למעננו, אלו הביאו את ערפאת ליש"ע, ואלו טיפחו את התנועה האסלאמית בישראל. מופז הרמטכ"ל שסמך על ג'בריל רגוב שיילחם למעננו בפורעים התוקפים את קבר יוסף והניח למדחאת יוסף לדמם למוות – הוא מופז שר הביטחון הסומך היום על מוחמד דחלאן. מנהיגי ישראל לא רק שלא למדו דבר מההיסטוריה של העשורים האחרונים, הם אף מתעלמים מהמשגים המדממים שלהם בארבע השנים האחרונות, ושוב הם מנסים לחזק את חבורת הרוצחים של דחלאן כדי שהוא יילחם עבורנו בחמאס. ואיך עושים זאת? נותנים רישיונות להחזקת נשק לאותם שוטרים פלשתינאיים שידיהם טבולות בדם , שביצעו במו ידיהם במדים או בלא מדים עשרות פיגועים רצחניים נגדנו בעשור האחרון. אבל לא לכל השוטרים, אלא רק לאלו שהשב"כ יסמן אותם כ"כשרים" קרי: כאנשיו של חסיד אומות העולם מוחמד דחלאן. לא באנרכיה בשטחי הרשות מנסה מופז להיאבק אלא בסכנה שמא תוכנית ההתנתקות שלו ושל שרון תיחשף כאסון עוד בטרם נעקר גם יישוב יהודי אחד.

הויכוח הסמנטי אם הטרור הוא חבית ולפיכך יש לה תחתית או שזהו מעיין גופרית נובע - לא יוכרע כנראה לעולם, כי תמיד, ממש בשעת המבחן, יימצא המנהיג הישראלי שישפוך שמן על המדורה. אדריכלי אוסלו-ג'נבה עשו זאת בתורם כשהצילו את ערפאת מגלות ושכחה בטוניס והביאו אותו על ראשינו. אדריכלי הכניעה וההתנתקות גנבו מהם את רכב האסון, והם מהמרים על דחלאן , ומדהירים אותנו אל התהום. הם מניחים, בינתיים בצדק, כי אזרחי ישראל מעדיפים ששרון יפרק את המדינה ולא ביילין.