איפה ואיפה

אריה אלדד

תופעות מחרידות הראויות באמת להוקעה וגינוי, ובהן וידוא הריגה בילדה ערביה וצילומי מזכרת עם גופות או חלקי גופות של מחבלים, זכו להיות מוסברות ב"כיבוש". הכיבוש משחית, אמרו ולפיכך – ראו איך הושחתנו.

אכן הכיבוש השחית ועודנו משחית. ואינני מכיר שום כיבוש אחר בארץ ישראל זולת הכיבוש הערבי של הארץ במאה השביעית. וכל מי שטוען שדווקא העם היהודי הוא כובש במולדתו – מעיד כי הכיבוש הערבי אכן הצליח לכלות כל חלקה טובה בארץ. אפילו את חלקת האמונה הטבעית והפשוטה שהייתה נחלתו של העם היהודי גם בגולה – האמונה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא לשום עם אחר זולתו בעולם. דווקא היהודי החש שהוא כובש בארצו – אכן סובל מהשחתת הנפש שכיבוש כזה מביא, באשר בכל יום ויום הוא גזלן ורוצח. יהודי המגן על מולדתו ונלחם כדי לגרש ממנה כובש זר – נלחם מלחמת צדק. אבל מי שיודע שמלחמתו אינה צודקת, והארץ אינה שייכת לו – מה הוא עושה כאן?

הרבה נאמר ונכתב כבר על הצביעות היוצאת מהיכלי השן של האקדמיה היושבת על חורבות שיח מוניס בתל אביב ומגנה את "ההתנחלויות" , על אומני עין הוד ויפו העתיקה השופכים קיתונות של שנאה על היהודים המעזים להתיישב בכפר השילוח כשהקושאנים על הבתים שנמכרו לקהילת התימנים מצויים בידיהם,ולמרות זאת שבו וקנו את הבתים הללו בכסף מלא. אבל לאחרונה זכינו לעוד ועוד מנות גדושות של צביעות , של איפה ואיפה.

יהודי אחד, ירושלמי, הגיש בג"צ נגד פקחית של רשות שמורות הטבע, יעל ישראל, המתגוררת עם בעלה ותינוקה במבנה מנדטורי בשמורת עין פרת, בואדי קלט. מפריע לו מאד שיהודים גרים בתחום שמורת טבע. לא הפריעו לאותו יהודי נזירים יוונים שבאו לגור בשרידי כנסיה כמטחווי קשת מיעל ישראל, ובודאי שלא הפריעו לו הבדואים המקימים אהלים וצריפים סביב סביב. הללו – גרים שם לטעמו ,"על פי כללי הצדק הטבעי". אבל יהודים? בשמורת טבע?

תופעות הסרבנות למילוי פקודות או שירות בצה"ל בכלל עלולות לפרק את צה"ל ולהביא את הקץ על מדינת ישראל. אני יכול להבין את מי שאומר – כשרון בשעתו - שחייל שמרגיש שאינו יכול למלא פקודה שניתנה לו צריך ללכת למפקדו ולהודיע לו על כך באופן אישי ולהיות מוכן לתת את הדין . אני גם יכול להבין את אלו הפוסלים כל סוג של סרבנות או מתירים סרבנות כזו. אבל ב"הארץ" (18/11/04) התפרסמה רשימתו של דני רבינוביץ " סרבנות שפירה וממאירה". זו של השמאל – גורס הכותב היא סרבנות טובה, שפירה. " היא מעלה על נס את הפרט ורואה במצפונו מהות שיכולה ולפעמים חייבת לגבור על הכורח לציית או הרצון לשמור חוק" היא שלנו ואנחנו צודקים תמיד. ואילו זו של הימין היא סרבנות ממאירה, "מסכנת את שלטון החוק...מנסה להכשיר את הלבבות לקבלת גרסה משיחית של היהדות הלאומנית כמקור חילופי ועדיף של לגיטימיות פוליטית". הסרבנות הזו היא של הימין, היא שלהם, ולכן היא פסולה ומסוכנת.

ואחרון אחרון : ההחלטה על ההתנתקות שאושרה בכנסת לאחרונה. 8000 יהודים אמורים להיות מגורשים מבתיהם על פי התכנית. רק יהודים. כתגובה הגשתי הצעת חוק ושמה "נפש תחת נפש", המציעה כי תחת כל יישוב יהודי שייעקר מתחומי יש"ע ותושביו יגורשו לישראל – ייעקר יישוב ערבי מתחומי מדינת ישראל ותושביו יגורשו לתחומי הרשות הפלשתינית. ההצעה לא הגיעה כלל להצבעה, ובדין לא הגיעה, כי נפסלה על ידי נשיאות הכנסת בנימוק שההצעה גזענית. היא מציעה לגרש בני אדם רק כיון שהם ערבים.

הצעה זו הוגשה כמובן רק כדי לזכות בהגדרתה כגזענית, ואני מודה מקרב לב לאלו שפסלו אותה. אבל לגרש יהודים מותר, זו אינה גזענות. זו תכנית מדינית. למענה מוכן אפילו ביילין לתמוך בהתלהבות באריאל שרון , ולמען לא תיפגע חלילה התכנית מסרבת האגודה לזכויות האזרח להשתתף בדיוני ועדת החוקה של הכנסת ברשותו של ח"כ מיכאל איתן, ממצדדי ההתנתקות, דיונים בחוק "פינוי פיצוי" שנועדו לוודא כי זכויות האדם של המגורשים לא ייפגעו.

כשאבירי המוסר דוהרים לסייע לעקירה ולגרוש הם לא יניחו לעקרונות זניחים של שוויון או צדק לעכבם. הרי ככלות הכל הם צודקים תמיד. הם עצמם אומרים זאת.