6.1.03

אירוח ח"כ אריה אלדד בפורום "מולדת"

"רעיון הטרנספר הוא מציאותי הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב"
נכתב ע``י: תא``ל(במיל) פרופ` אריה אלדד

תא"ל(במיל.) פרופ´ אריה אלדד התארח בפורום ´האיחוד הלאומי´ בתפוז אנשים.

להלן מבחר תשובות:

על ´האיחוד הלאומי´ וצעירים:
"האיחוד הלאומי פונה גם לצעירים, זה לא מכבר יצאנו בקמפיין בפאבים ובמסיבות, כשחילקנו גלויות שכתוב עליהן: get up - stand up for your RIGHT האיחוד הלאומי, ודע שאחת השאלות המרכזיות שמטרידות את הצעירים, היא שאלת גיוס ושירות החובה, במצע הבחירות שלנו לכנסת ה-16, האיחוד הלאומי תומך בשירות חובה (צבאי או לאומי לכל) אחת הבעיות שקיימות בפנייתנו לאכלוסייה הצעירה היא חוסר ההכרות הקיים היום בקרב אוכלוסיה זו, לגבי מרכיבי האיחוד הלאומי. גם אם אוכלוסיות צעירות הכירו כל אחד מהמפלגות המרכיבות את האיחוד הלאומי בניפרד, הם מתקשים לזהות את ישראל-ביתנו, מולדת ותקומה ברשימה אחת. ועל כך, אנו שוקדים במסע ההסברה בימים אלה".


על הטרור והרשות הפלסטינאית:
"אני בעד וגם אני מודאג. אבל אנחנו לא יכולים להחליף את העם, אנחנו יכולים להחליף את המנהיגים שיראו לעם הזה דרך חדשה. ואנחנו יכולים לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו מול אלה שרוצחים אותנו, מול אלה שלא מכירים בזכותנו להתקיים, מול הטרור - להבנתי את ערפאת - צריך לחסל. לא לגרש, לא לתת לו פרס. לא לקיים איתו משא ומתן, צריך לדון את דינו כדין כל רוצח".

"תשובתו של חבר הכנסת ליברמן מסתמכת על הערכה מציאותית של שאיפותיהם הלאומיות של הערבים, החינוך שהם נותנים לילדיהם זה 50 שנה ואי נכונותם להשלים עם קיומנו. במשך 50 שנה הבטחנו לעצמנו שלום. שכחנו שבשביל שלום צריכים לפחות 2. בזמן שכל הזמן אנחנו יחלנו לשלום היינו נכונים לפשרות עבורו, תכננו הערבים את השמדתנו במסגרת תוכנית השלבים. כל עוד שאיפתם הבסיסית הזו לא תשתנה, לא יהיה שלום באיזור. נוכל ליחל לכל היותר לתקופות ארוכות של רגיעה. רק כאשר יהיו הערבים משוכנעים שלעולם לא יצליחו להשמיד אותנו יבוא שלום".

"קווי היסוד של הממשלה חייבים לעבור שינויים מהותיים והראשון שבהם הוא הכרזה על ביטול הסכם אוסלו. גם הסכם הקוארטט המכונה "מפת הדרכים" חייב לקבל התייחסות בקווי היסוד של הממשלה הבאה באופן שידחה מכל וכל את הדרישה להקפיא את ההתנחלויות גם בלא כל תמורה בצורת הפסקת הטרור".


על הטרנספר:
"רעיון הטרנספר הוא מציאותי הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב. בשנתיים האחרונות עזבו את יהודה, שומרון וחבל עזה למעלה מ 250 אלף ערבים לירדן. טרנספר מרצון זה, ניפסק רק כשסגרה ממלכת ירדן את שעריה. בהסכמה בינלאומית רחבה (בתום מלחמה אזורית כוללת למשל) ניתן להגיע להסדר ליישובם מחדש של הפליטים בירדן שהיא בעצם פלסטין. 75 אחוז מתושבי ירדן הם פלסטינים, ואם אנחנו מאמינים שדמוקרטיזציה היא מפתח לשלום, עלינו לסייע בידי הפלסטינים לשלוט בירדן בה הם מהווים רוב. אבל ברור, שלא כל הערבים ירצו לעזוב ולא כל הפליטים יעברו במסגרת הסכם בינלאומי. כל מי שירצה להישאר תחת שלטונה של ישראל להכיר בריבונותה, להכיר בכך שלעולם לא תקום ממערב לירדן מדינה פלסטינית ושארץ-ישראל שייכת לעם ישראל, יוכל לעשות כן".


על חלוקת חיסונים ומסכות גז לפלסטינאים:
"ביחס לחיסונים, התשובה היא ודאי חיובית, גם אם מבחינת החוק הבינלאומי אין חובה על ישראל לנהוג כך. הסיבות לכך הן גם הומניטריות, חובה עלינו לנסות ולהציל חיי אדם באשר הם בני אדם וגם מסיבות פרקטיות, אוכלוסית ישראל לא תהיה מוגנת מפני מגיפת אבעבועות שחורות, אם מגיפה כזו תשתולל ברחבי יהודה, שומרון או עזה. הבעיה שלנו יכולה להיות טכנית, כלומר איך נצליח לחסן אותם אם הם ירקדו על הגגות?
בעניין מסכות גז, גם הן אמורות להגן על האוכלוסיה מפני פגיעה מקרית של גז עצבים או חומרי לחימה אחרים, אם כי במקרה זה אין משמעות של התפשטות מגיפה".


על כוח ההרתעה של מדינת ישראל:
"אחד מהקשיים המרכזיים עימם מתמודדת מדינת ישראל היום הוא השחיקה כוח ההרתעה של ישראל. כוח הרתעה זה נפגע במלחמת המפרץ כשלא הגבנו על ארבעים טילי הסקאד שנורו למרכזי האוכלוסיה שלנו והלך ונשחק, כאשר יצאה ישראל ב"בריחה מסודרת" מלבנון. הפלסטינים פירשו את בריחתנו מלבנון כאות לחולשה, חסן נסראללה יו"ר החיזבאללה תאר את מדינת ישראל כאוסף של קורי עכביש. רבים מהפרשנים הצבאים הרבים מעריכים כי הפלסטינים בחור בדרך האלימות לאור מה שהם פרשו בעקבות נסיגתנו מלבנון כחולשה ישראלית. ישראל חייבת לשקם את כוח ההרתעה שלה ואם חס וחלילה תותקף ישראל בנשק לא קונבנציונלי במסגרת פעילות טרור או פעילות מלחמתית, במלחמה עם עיראק, למשל, חייבת ישראל להגיב בעוצמה העולה פי 77 על הפגיעה בה נפגענו. בלי שיקום כזה של כושר ההרתעה נשמט הבסיס של תורת הבטחון של מדינת ישראל שנשענה תמיד על כושר הרתעה והעברה של המלחמה לשטח האויב".


על נטל השירות הסדיר והמילואים:
"כמי שבילה 25 שנים מחייו בשירות בצה"ל והכיר מקרוב את החיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים, אני יודע עד כמה גדול החוב שמדינת ישראל חבה למשרתים בשרותי הבטחון השונים. המדינה חייבת למצוא דרכים לתגמל את המשרתים בתשלומים הולמים במסגרת הביטוח הלאומי, בהבטחה שמקום עבודתם או לימודיהם לא יפגעו כתוצאה משירותם הצבאי, היא צריכה לתת להם עדיפות על ידי הנחות ופטורים במיסים וארנונות שונים, ולתת להם עדיפות עם השחרור מצה"ל בלימודים ובפיתוח יוזמות עסקיות".


על היציאה מלבנון וחיילי צד´´ל:
"אני מתבייש כאזרח ישראלי וכאיש צבא לשעבר כשאני למד על יחסה של מדינת ישראל לאנשי צד"ל. לא יהיה גורם אחד במרחב המזרח התיכוני שירצה לשתף פעולה עם ישראל אם יתבנון כיצד נוהגת ישראל במי ששיתף איתה פעולה וקשר את גורלו בגורלה. כשעזבה ישראל בבהלה את דרום לבנון לא רק שהפקירה את האיזור לחסדי החיזבאללה וגרמה לאנשי צד"ל להיות עקורים ופליטים, היא גם שחקה לחלוטין את כושר ההרתעה שלנו ואת יכולתנו למנוע מהחיזבאללה להפוך את דרום לבנון לבסיס איראני קידמי. אלפי הטילים שפיזרו אנשי החיזבאללה בדרום לבנון מאיימים באופן חמור ביותר על צפון הארץ. מדינת ישראל חייבת למצוא את ההזדמנות הראשונה להשמיד את כל תשתית החיזבאללה בדרום לבנון כיוון שאם ניתן לאנשי החיזבאללה להחליט מתי והיכן יתקפו יהיה זה בזמן הכי פחות מתאים לישראל, למשל בזמן שאנחנו עסוקים בלחימה בעיראק, כשמרכז הארץ מותקף בטילים ארוכי טווח או בשעה של התלקחות כללית של הפלסטינים ביהודה ושומרון".


על ´חירות´ ומיכאל קליינר:
"כשפנה אליי מיכאל קליינר והציע לי להצטרף לחירות אמרתי לו שאצטרף רק למפלגה לאומית גדולה שמאחדת בתוכה את רוב המפלגות במחנה הלאומי ולא אתן את ידי לרסיס קטן של מפלגה שאין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. הצעתי לחבר הכנסת קליינר להצטרף לאיחוד הלאומי אך הוא העדיף משיקוליו לרוץ לבד ולסכן בכך קולות רבים שילכו לאיבוד".


על האוכלוסיה הישראלית הקשישה:
"הזדקנותה של האוכלוסיה היא תופעה המוכרת היטב בכל העולם המערבי והיא פרי תוחלת חיים הולכת ומתארכת כתוצאה משיפור בתנאי החיים ורמת רפואה טובה יותר. גם ישראל נהנית מתנאים כאלה ולפיכך אין להתפלא על כך, שקשישים שמספרם באוכלוסיה הולך וגדל מקבלים קצבת זקנה ונשענים על מדינת הסעד כגוף תומך. פתרון אפשרי לבעיה כזאת הוא חיסכון נכון במסגרת ביטוח לאומי, שבה כל אותם קשישים חוסכים בחייהם במסגרת ביטוח חובה שכזה ומקבלים את הקצבאות בשנים שאינם יכולים לעבוד. המדינה מצידה צריכה להשלים את תשלומים לאלו שלא יכלו לעבוד ולחסוך או לאלו שהגיעו לארץ כבר בגיל מתקדם שבו לא היו להם הכנסות".