שרותי משרד/הצעות חוק/ 15463403/דפ
הכנסת השש-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד

פ/1434

 

התשס"ג 2003

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - זכאות לתבוע פיצויים בגין תכנית דרך)

תיקון סעיף 119ד
1. בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965[1], בסעיף 119ד, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: 
"(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תחויב ועדה מקומית בתשלום לפי סעיף 197 עקב אישור תוכנית אם הקרקע הנה של אדם או של כל גוף המחזיק או זכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל[2] על פי הסכם חכירה או על פי רשות."

דברי - הסבר
התיקון המוצע בא לתקן עיוות היה קיים עד היום, לפיו גורמים מסוימים חכרו קרקעות מהמדינה, כאשר המדינה ראתה לנגד עיניה את פיתוח הארץ וקידום מפעל ההתיישבות החקלאית, ולפיכך קבעה דמי חכירה נמוכים ביותר. גורמים אלה אשר קיבלו זכויות חכירה חקלאיות בלבד, הגישו כנגד מדינת ישראל תביעות במאות מיליוני שקלים בגין ירידת ערך הקרקע, כאשר המדינה הגישה תוכניות דרך לרווחת הציבור הרחב, ליעוד כבישים ראשיים, מסילות ברזל.

חלקן הארי של התביעות אשר הוגשו על ידי אותם החוכרים, נובעות מציפיות בגין שינוי יעוד, ברוב המקרים מחקלאי למגורים ומחקלאי לתעשייה, כאשר לרוב הטענה הנטענת הנה כי במקרה של שינוי יעוד יושפע/ ירד ערך המחוברים או ערך הקרקע מקרבתם לכביש או למסילת ברזל.

מעבר לציפייה לשינוי יעוד, אין משמעות מעשית מבחינת הפגיעה התיכנונית ליעוד כביש ראשי/ מסילת ברזל בקרקע חקלאית. הנזק אשר נגרם למחוברים מתבטא בתשלום בגין אובדן זכויות העיבוד החקלאי ופגיעה במחוברים, אשר משולם ממילא בהתאם להוראות החקוק מכוחו מתבצעת ההפקעה. מיגון אקוסטי מוקם במקום בו יש צורך ענייני בכך, כגון סמכויות לאזורים בהם מגדלים בעלי חיים, רפתות, לולים וכיוצ"ב.

יצוין, כי הזכויות הנגזרות משינוי היעוד בקרקע ממילא אינן מוקנות לאותם חוכרים, אשר לא קיבלו את מלוא הזכויות בקרקע אל זכויות מצומצמות בלבד המוגבלות לעיבוד חקלאי בלבד.

התביעות הנ"ל מהוות הפרה של דיני עשית עושר ולא במשפט, מאחר שהכוחרים תובעים אובדן זכויות אשר אינן מגיעות להם ולא שולם בגינן בעבר כל תמורה למדינה וחמור מכך עשויות להביא לאפליה בחלוקת משאב ציבורי יקר בעל חשיבות ציבורית עליונה בין סוגים שונים של חוכרים חקלאיים.

יצוין, כי לאחרונה מתח בית המשפט העליון ביקורת נוקבת על הליך הקניית זכויות בקרקע במסגרת שינוי יעוד, זאת במסגרת בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות. בעניין זה תקף בג"צ את חוקתיות החלטות מס' 717, 727 ו 737 – של מועצת מקרקעי ישראל, הפועלת מכוח חוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך 1960, אשר התירו לחוכרים לפתח בתחום המקרקעין שהוקצו להם, פעילויות כלכליות שאינן חקלאיות ובניגוד לתנאים שנקבעו בחוזי החכירה. התיקון המבוקש מהווה פועל יוצא של ביקורת שיפוטית זו וכן של צוות שרים אשר הוקם למטרה זו וישב על המדוכה תקופה ארוכה כאשר מטרתו של התיקון הנה למנוע הקצאה בדרך עקיפה של זכויות שלא בא זכרן בחוזה החכירה המקורי וכן למנוע הקצאת זכויות במקרקעי ישראל בצורה מפלה ובלתי שוויונית. 

התביעות הנ"ל באות לשפר למעשה את חוזה החכירה, בדרך עקיפה ולא במסגרת ההליכים המקובלים בחוק/ בחוזה החכירה.

יצוין כי התיקון הנ"ל מחויב המציאות, גם לאור העובדה כי קיימת לקונה חקיקתית בתחום דנן אשר טרם מולאה על ידי הפסיקה ולה השלכות ניכרות ועמוקות אשר דורש מהמדינה השקעת משאבים רבים בהתמודדות עם תביעות כגון אלה שנובעות מהעדר הסדר סטטוטורי ראוי. 

---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' באב התשס"ג – 31.7.2003
--------------------------------------------------------------------------------
[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.
[2] ס"ח התש"ן, עמ' 56.