|
בעקבות המלחמה בעיראק:
הזדמנות היסטורית לפתרון אזורי
של הסכסוך הישראלי-פלשתיני
|
מוצע ע"י השר
בני אֵלון
|
| |
| מבוא |
|
הקמתה של מדינה פלשתינית בשטחי
יהודה, שומרון ועזה, כפי שמציעה
כיום "מפת הדרכים" - רק תרחיק
עוד יותר את סיום הסכסוך, ותתבע
מחיר כבד בחיי אדם.
כמו בהסכמים שכשלו עד היום, גם
כאן נדחה פתרון הבעיות האמיתיות,
המזינות את הסכסוך: זכות השיבה,
שיקום הפליטים, מעמד ירושלים
ומהותה של המדינה הפלשתינית.
בעיות אלה עתידות לשוב ולעלות
על פני השטח, תוך זמן קצר, ולגרור
את האזור למלחמה נוספת.

התהליך המדיני הנוכחי בנוי על
עקרון "שתי מדינות לשני עמים"
- אך אינו מממש אותו באמת.
לא מדובר באמת ב"שתי מדינות"
- שכן כל שניתן להציע לפלשתינים,
בלי להחריב את ישראל, הוא ישות
מפוזרת בעלת מעמד בינלאומי מוגבל,
המורכבת מכמה פיסות שטח קטנות
וצפופות. גבולותיה יהיו ארוכים,
מפותלים ובלתי טבעיים; גבולות
שנמצאים במרחק נגיעה ממרכזי
האוכלוסיה, ושיבטיחו את המשך
החיכוך בין ישראלים לפלשתינים.
מלבד כל אלה, אותה ישות
פלשתינית תהיה לעד בעלת תלות
כלכלית מוחלטת בישראל.
זו אינה מדינה, אלא מדינת-חסות,
שרק תעצים את תחושת ההשפלה
הפלשתינאית. מסיבה זו, ובשל אופייה
של הלאומיות הפלשתינית, תחתור
מדינה שתוקם בשטחי יש"ע להתפשט
לשטחי מדינת ישראל, תמשיך להוות
חממה לטרור ותהווה גורם שיבטיח
דווקא את המשך אי היציבות באזור.
בעיית הפליטים לא תיפתר; זכות
השיבה תמשיך לאיים על קיומה של
ישראל; הטרור יוזן בחומר בעירה חדש.

מדוע, אחרי כשלון אוסלו, שבים
למודל הפתרון הזה, שהוכח כאסון?
כי המדינאים מתבקשים, פעם אחר
פעם, לעשות את הבלתי אפשרי.
כל בחינה גיאוגרפית, כלכלית
ודמוגרפית מלמדת, שלא ניתן לפתור
את הבעיה במסגרת המוצעת - כלומר:
חלקה המערבי, הקטן והצפוף, של ארץ
ישראל המנדטורית - השטח שבין הירדן
לים.

רק הרחבת מסגרת הפתרון לעבר
פתרון אזורי, ולכל הפחות למלוא
תחומיה של ארץ ישראל המנדטורית (משני
עברי הירדן), יכולה לחלץ את התהליך
המדיני מהמבוי הסתום שבו הוא מצוי,
ולהעניק תקווה לישראלים
ולפלשתינים כאחד לעתיד של שלום
וצמיחה.
רק לפתרון אזורי יש הגיון
גיאופוליטי וכלכלי, ורק הוא מסוגל
להעניק למזרח התיכון יציבות לאורך
שנים.
לאחר הטלטלה שחולל הנצחון
האמריקני בעיראק, נוצרה מחויבות
אמריקנית להטמעת ערכי הדמוקרטיה
במזרח התיכון ולכונן מפה פוליטית
חדשה. זוהי הזדמנות היסטורית לשתף
את מדינות ערב בפתרון הבעיה
הפלשתינית ולגייס תמיכה ומימון
בינלאומיים לכך.
המתווה האזורי לשלום מציע מפה
חדשה ופשוטה, בה הירדן מפריד בין
מדינת הלאום היהודית (ממערב) ובין
מדינת הלאום הפלשתינית (ממזרח לו).
התושבים הערבים של יהודה, שומרון
וחבל עזה יהיו אזרחי המדינה
הפלשתינית שבירתה עמאן.
מרכיבים אלה מאפשרים ליצור
מציאות חדשה, שבה:
 |
|
באזור מתקיימות מדינות בלבד,
יהודית וערבית, בעלות משטר
מתקדם, המעוניינות בשלום
וביציבות |
 |
|
לשתי המדינות ריבונות מלאה
בשטחן, וביניהן גבול קבוע
ומוכר |
 |
|
קו הגבול טבעי וקצר, ומצוי
הרחק מריכוזי האוכלוסיה
ומותיר לשתי המדינות עומק
אסטרטגי ועתודות קרקע. |
המתווה מתמודד ישירות עם כל
גורמי הסכסוך, ומציע פתרון הכולל:
 |
|
הסרת האיום על קיומה של
ישראל כמדינה יהודית |
 |
|
הענקת ביטוי לאומי וזכויות
מלאות לכל הפלשתינים |
 |
|
שיקום מלא וכולל של הפליטים |
 |
|
הסדר קבע מיידי לסיום הסכסוך. |
בעמודים הבאים יוצגו ששת השלבים
של המתווה האזורי לשלום, ואחר כך -
פירוט והסבר.
|
| |
| המתווה האזורי
לשלום - השלבים |
| 1. |
הרשות
הפלשתינית, שהנה ישות ללא
עתיד שקיומה מונע את סיום
הסכסוך, תפורק לאלתר. |
|
פירוק
הרשות הפלשתינית |
|
| 2. |
ישראל
תפעל בכלים צבאיים ומדיניים
להשמדת כל תשתית הטרור
הפלשתינית. כל כלי הנשק
ייאספו, תופסק ההסתה, וכל
מחנות הפליטים, המהווים חממה
לטרור, יפורקו. טרוריסטים
ומסייעיהם הישירים יגורשו. |
|
חיסול
הטרור |
|
| 3. |
ישראל, ארה"ב
והקהילייה הבינלאומית יכירו
בממלכה ההאשמית כנציגה
הלגיטימית היחידה של
הפלשתינים. הממלכה תכיר מחדש
בהיותה מדינת הלאום
הפלשתינית. במסגרת תוכנית
לפיתוח כלכלי אזורי, ירכזו
ישראל, ארה"ב והקהילייה
הבינלאומית מאמץ בפיתוח ארוך
טווח של ירדן-פלשתין, שישקם את
כלכלתה ויאפשר קליטת מספר
מוגבל של פליטים בתחומה. |
|
פיתוח
ירדן כמדינת הלאום הפלשתינית |
|
| 4. |
ישראל
תחיל את ריבונותה על שטחי
יהודה, שומרון ועזה.
התושבים הערבים בשטחים אלו
יהיו אזרחי המדינה הפלשתינית
בירדן. מעמדם של אזרחים אלה,
זיקתם לשתי המדינות ואופי
המנהל באזורים המאוכלסים
יגובשו ויפורטו בהסכם בין
ממשלות ישראל וירדן (פלשתין). |
|
יהודה,
שומרון ועזה |
|
| 5. |
ישראל, ארה"ב
והקהילייה הבינלאומית יקצו
משאבים להשלמת תהליך חילופי
האוכלוסין שהחל ב-1948 ולשיקום
מלא של הפליטים תוך קליטתם
והתאזרחותם בארצות שונות. |
|
שיקום
הפליטים וחילופי אוכלוסין |
|
| 6. |
לאחר
פירוק הרשות, מיגור הטרור,
הענקת האזרחות הירדנית-פלשתינית,
החלת הריבונות הישראלית בין
הירדן לים ופירוק מחנות
הפליטים ושיקום תושביהם -
יכריזו ישראל וירדן-פלשתין על
סיום הסכסוך ויכוננו יחסי
שכנות ושיתוף פעולה, ויפעלו
יחדיו לנורמליזציה בין ישראל
למדינות ערב. |
|
שלום
ונורמליזציה |
|
|
|
| הסבר
ופירוט השלבים: |
| |
| פירוק הרשות
והמלחמה בטרור |
| 1. |
הרשות
הפלשתינית, שהנה ישות ללא
עתיד שקיומה מונע את סיום
הסכסוך, תפורק לאלתר. |
| 2. |
ישראל
תפעל בכלים צבאיים ומדיניים
להשמדת כל תשתית הטרור
הפלשתינית. כל כלי הנשק
ייאספו, תופסק ההסתה, וכל
מחנות הפליטים, המהווים חממה
לטרור, יפורקו. טרוריסטים
ומסייעיהם הישירים יגורשו. |
|
| |
| הרשות
הפלשתינית - ישות רֶשע המהווה
מכשול לשלום |
|
לאחר ביעור משטר הטאליבן ומשטרו
של סדאם חוסיין, חובה לפרק לאלתר
את אחד המשטרים המסוכנים ביותר -
הרשות הפלשתינית.
הרשות הפלשתינית:
 |
|
מימנה ושלחה מחבלים
מתאבדים לפיגועי זוועה
אכזריים בישראל |
 |
|
נטלה לקופת בכיריה
סכומי עתק מכספי המדינות
התורמות |
 |
|
מחנכת דור צעיר לשנאה
תהומית, אלימות והנצחת המלחמה |
 |
|
מהווה חולייה מרכזית
ברשתות הטרור העולמיות. |
הרשות היא משטר רֶשע שחייבים
למגר אותו בהקדם האפשרי.
הרִיק השלטוני שנוצר ביהודה
שומרון ועזה מעודד עבירות פליליות,
הקצנה איסלאמית ופגיעה ארוכת-טווח
בתשתית ובאיכות הסביבה, וככל
שתקדם ותשוב השליטה הישראלית
המלאה על שטחי יהודה שומרון ועזה
כן ייטב.
|
| מדינה פלשתינית
ביש"ע - מבוי סתום ומלחמה לנצח |
|
אין כל צורך בקיומה של הרשות
הפלשתינית, כיוון שמדינה פלשתינית
ביש"ע לא תביא עמה כל פתרון
לסכסוך ארוך השנים.
הקמתה של מדינה כזו:
 |
|
תזין את המשך הטרור
ואת התעצמותו |
 |
|
תנציח את החיכוך
היומיומי בין יהודים לערבים |
 |
|
תהווה איום דמוגרפי
מתמיד על עצם קיומה של ישראל
כמדינה יהודית. |
בהיותה מבותרת, מפורזת ובעלת
תלות כלכלית מוחלטת בישראל, היא
תהפוך למדינת-חסות המספקת כח
עבודה זול למדינת ישראל.
מדינה כזו לא תעניק לאזרחיה
גאווה לאומית, חירויות אזרח או
תקווה כלכלית, ולא תציע כל פתרון
לבעיית הפליטים.
|
| הפסקת הטרור -
באמצעים צבאיים |
|
שיחות קמפ-דייויד בין ברק לערפאת
בקיץ 2000 הביאו בעקבותיהם גל טרור
שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה.
בעידודה של הרשות הפלשתינית
ובמימונה, נהרגו מאות ישראלים
במאות פיגועי טרור רצחניים - מספר
קרבנות השווה (ביחסו לגודל
האוכלוסיה) לזה של עשרה ארועי 11
בספטמבר.
הצעותיה הנדיבות של ישראל
ותרומתה להקמת הרשות הפלשתינית
ולציודה בנשק - לא רק שלא צמצמו את
הטרור, אלא הביאו אותו לממדים
מפלצתיים.
מאז שישראל החלה בפעילות צבאית
אינטנסיבית ועקבית בקיני הטרור
ומעוזיהם, חלה ירידה דרמטית בכמות
הפיגועים שיצאו לפועל ובכמות
האנשים החפים מפשע הנפגעים מן
הטרור.
כיום יותר מאי פעם העולם מבין
שהדרך להילחם בטרור היא רק על ידי
פעולה תקיפה וחד משמעית נגדו.
האמצעים לפירוק הרשות הפלשתינית,
מנגנוני הביטחון שלה ולאיסוף הנשק
מצויים בידי ישראל, והיא יכולה
לבצע את הדבר במהירות רבה וכמעט
ללא אבדות.
|
| |
|
|
מחנות הפליטים - חממות לטרור
מחנות הפליטים השוכנים לצד
הערים הערביות ביהודה, שומרון
ועזה, אינם יכולים להמשיך
להתקיים.
מחנות אלה - ששולט בהם עוני,
יאוש ושנאה נוראה - מהווים את
בית הגידול של הטרור. משם
צומחת המוטיבציה לטרור, שם
מתגבשות חוליות הטרור ושם הן
מוצאות מסתור. אוכלוסיית
המחנות נתונה לחסדי
הטרוריסטים ומעניקה להם
סביבת פעולה אידיאלית.
קיומם של מחנות אלה, יותר
מחמישים שנה לאחר שנוסדו, הוא
חרפה מבחינה אנושית, ואיום
חמור לביטחון ולשלום במזרח
התיכון. פירוק המחנות - תוך
בניית מנגנון לשיקום הפליטים
שיפורט להלן - יתן מכה אנושה
לתשתית הטרור.
|
|
 |
מחנות
הפליטים. כאן התגלו רוב
מעבדות הנפץ, מכאן באו
רוב המחבלים. |
|
|
| |
| פיתוח ירדן
כמדינת הלאום הפלשתינית |
| 3. |
ישראל, ארה"ב
והקהילייה הבינלאומית יכירו
בממלכה ההאשמית (ירדן) כנציגה
הלגיטימית היחידה של
הפלשתינים. ממלכת ירדן תכיר
מחדש בהיותה מדינת-הלאום
הפלשתינית.
במסגרת תוכנית לפיתוח כלכלי
אזורי, ירכזו ישראל, ארה"ב
והקהילייה הבינלאומית מאמץ
בפיתוח ארוך טווח של ירדן,
שישקם את כלכלתה ויאפשר קליטת
מספר מוגבל של פליטים
פלשתיניים בתחומה. |
|
| |
| ירדן - מדינה
פלשתינית |
|
הממלכה ההאשמית של עבר הירדן
הינה, למעשה, מדינה פלשתינית.
ממלכת ירדן -
 |
|
חולשת על רוב שטחה של
ארץ ישראל המנדטורית |
 |
|
רוב אוכלוסייתה -
פלשתיני |
לאחר פלישת ירדן לשטחי ארץ ישראל
המערבית בשנת 1948, איחדה ירדן את
שתי גדות הירדן, העניקה אזרחות לכל
התושבים (מקומיים ופליטים כאחד)
וערכה שורה של שינויים חוקתיים
שנועדו להבהיר את האחדות הירדנית-פלשתינית.
במשך שנים התחרה אש"ף עם ירדן
על ייצוג העם הפלשתיני. חולשת
ישראל לנוכח האינתיפאדה הראשונה
והתחזקות מעמדו של אש"ף - שישראל
החלה לראות בו את נציג הפלשתינים -
הם שהביאו את ירדן להכריז ב-31
ביולי 1988 על הינתקות מן "הגדה
המערבית".
המציאות החדשה במזרח התיכון
נותנת בידינו הזדמנות היסטורית
לתקן את הטעות, ולשוב ולהעמיד את
ממלכת ירדן כנציגתם היחידה של
הפלשתינים, וכמדינת הלאום
הפלשתינית עצמה.
|
| |
| מפליטים
לאזרחים |
|
במסגרת הינתקות ירדן בשנת 1988,
שללה מהם הממלכה את האזרחות,
והותירה אותם עם תעודות-מסע בעלות
תוקף זמני בלבד. כמדינה פלשתינית,
תשוב ותעניק ממלכת ירדן - במסגרת
חבילת סיוע בינלאומית כמבואר
בסעיף הבא - אזרחות לכל הערבים
המתגוררים ביהודה ושומרון. אזרחים
אלה, גם אם יבחרו להמשיך ולחיות
בישראל, ייהנו מזכויות לאומיות
ופוליטיות במדינה הפלשתינית
שבירתה עמאן.
יש לציין, שלאחרונה נודע כי
למרות החומרה שבה ראה ערפאת את
ההעזרות בירדן, פנו בחורף 2003
ארגונים פלשתיניים שונים בחשאי
לעבדאללה מלך ירדן, בבקשה לחידוש
התמיכה הכלכלית באוכלוסייה
הפלשתינית. מהלך זה מעיד על בשלות
השטח לפירוק הרשות ולהחזרת הזיקה
לירדן.
|
| |
| לא למדינה
פלשתינית שנייה |
|
הקמתה של מדינה פלשתינית בשטחי
יהודה, שומרון ועזה, פירושה הוא
למעשה הקמת מדינה פלשתינית נוספת!
אין זה פתרון של "שתי מדינות
לשני עמים", אלא "שלש מדינות
לשני עמים": מדינה אחת ליהודים,
ושתיים - לפלשתינאים.
אם תוקם מדינה פלשתינית שנייה,
בשטחי יהודה שומרון ועזה, היא
תאיים גם על ישראל וגם על ירדן.
הקמתה אינה אלא נקודת זינוק
להפיכתה של ארץ ישראל כולה -
ממדבריות עיראק ועד לים התיכון -
למדינה פלשתינית אחת, נקייה
מיהודים.
|
| |
| מה תרויח ירדן
מהשתלבות בהסדר האזורי |
|
מה תרויח ירדן מהשתלבות בהסדר
האזורי
 |
|
פירוקה של הרשות
הפלשתינית והכנעת הממסד האש"פי
יביאו אנחת רווחה בעמאן,
ויסללו את הדרך להדגשה מחדש
של אופיה הפלשתיני של מדינה
זו - שרוב מוחלט של אזרחיה
פלשתינים, כולל אישי ממשל
בכירים. |
 |
|
תוכנית פיתוח מקיפה
של ירדן, שתבוא במקביל
לרפורמות מתונות לחיזוק
אופיה הפלשתיני, עשויות
להתקבל בעמאן בברכה ולהצעיד
את הממלכה אל עתיד מלא תקווה. |
בעיותיה העיקריות של ירדן הינן
כלכליות. ירדן יכולה לקבל חיזוק
ניכר מישראל ומארה"ב, במסגרת
"תוכנית מרשל" אזורית,
המשולבת בשיקומה של עיראק. תוכנית
פיתוח מקיפה של ירדן, שרוב שטחה
בלתי מאוכלס, תסלול את הדרך
להתאזרחותם של ערביי יהודה שומרון
ועזה בירדן, ולקליטתם הממשית של
מספר מוגבל של פליטים בתחומה.
לישראל אינטרס מובהק בפיתוחה של
ירדן כמדינה פלשתינית. העברת
חלקים ניכרים מסיוע החוץ הצבאי
שארה"ב מעבירה כיום למזרח
התיכון, לשם פיתוחה של ירדן,
יכולים להביא למפנה בכלכלתה.
|
|
הדגלים מדגימים את העיקרון:
ירדן אינה אלא פלשתין
- בתוספת כתר השושלת
ההאשמית, המסומלת בכוכב
|
|

דגל פלשתין
|
|

דגל ירדן
|
|
| |
| יהודה, שומרון
ועזה |
| 4. |
ישראל
תחיל את ריבונותה על שטחי
יהודה, שומרון ועזה.
התושבים הערבים בשטחים אלו
יהיו אזרחי המדינה הפלשתינית
בירדן. מעמדם של אזרחים אלה,
זיקתם לשתי המדינות ואופי
המנהל באזורים המאוכלסים
יגובשו ויפורטו בהסכם בין
ממשלות ישראל וירדן (פלשתין). |
|
| |
| החלת הריבונות -
השבת היציבות |
|
שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה,
ובכלל זה חלקה המזרחי של ירושלים,
נכללו בשטח המנדט הבריטי שיועד
להקמת בית לאומי לעם היהודי. מאז
סיום המנדט, לא קיבלו שטחים אלה
מעמד משפטי מוכר. הם נכבשו על ידי
ירדן ב-1948, אך לא הוכרו במשפט
הבינלאומי כחלק מהממלכה. במלחמת
ששת הימים (1967) כבשה ישראל את
השטחים הללו והשיבה אותם לעם
היהודי.
ישראל סיפחה את מזרח ירושלים, אך
מעמדם של שאר השטחים נותר מעומעם.
הימנעות ישראל מקביעה באשר לעתיד
שטחים אלה מטפחת את השאיפות להקמת
מדינה פלשתינית בשטחים אלה,
המאיימים על ריכוזי האוכלוסייה
היהודית בשל מיקומם בלב הארץ
ועליונותם הטופוגרפית.
כיום מהווים שטחי יש"ע מעין
שטח הפקר. זהו אחד המקומות היחידים
בעולם המערבי בו יהודים אינם
יכולים לנוע ללא פחד, בו פעילות
פלילית חמורה ועניפה נעשית בגלוי,
ובו שוררת הפקרות גמורה בתחום
הסביבתי. החלת הריבונות של מדינת
ישראל וחוקיה תשים קץ למצב חמור זה.
כחלק מתוכנית לסיום הסכסוך
וליצירת מפה חדשה ויציבה של המזרח
התיכון, יש לקבוע את קו הגבול
המזרחי בנהר הירדן, ולספח רשמית
את כל השטח שממערב לו למדינת ישראל.
|
| |
|
|
יהודה ושומרון - ערש האומה
היהודית
יהודה ושומרון מהווים את
הלב של ארץ ישראל. ההר המרכזי,
שבלבו ירושלים, מזכיר לנו מי
אנו. כאן צעד אברהם עם יצחק
בנו, כאן נטה יעקב את אהליו,
כאן הורישו אבותינו את עמי
כנען מפניהם בראשותו של יהושע
בן נון.
בהרי יהודה ושומרון מצויים
עשרות אתרים מקודשים ובעלי
משמעות היסטורית, שרבים מהם
טרם נחקרו. מסירת שילה, בית אל,
בית לחם וחברון לידיים זרות,
מבטא התנכרות של עם ישראל
לשורשיו, ומוליך לתהליך של
אבדן הכרה בזכותנו על הארץ.
ירושלים - בירת ישראל,
גובלת משלושת צדדיה בשטחי
יהודה ושומרון. כל החרד
לעתידה של ירושלים ומודע
למרכזיותה בחזון הדורות של
שיבת ציון - אינו יכול להרשות
את הפיכתה מחדש ליישוב ספר,
בלב ארץ ערבית.
בהרי יהודה ושומרון ובמישור
חוף עזה התפתחה התיישבות
יהודית שאוצרת בקרבה חוסן
לאומי ואיכות אנושית
וקהילתית מיוחדים במינם.
פגיעה ביישובים אלה פירושה
מכה מוראלית קשה לחברה
הישראלית, שעלולה לגרום להרס
הרקמה החברתית ולמשבר אזרחי
עמוק.
|
|
 |
ישובי יהודה,
שומרון ועזה - חוסן לאומי
ואיכות אנושית. |
|
|
| |
| מעמד הערבים
תושבי יש"ע |
|
במסגרת מיגור הטרור, יגורשו
משטחי יהודה, שומרון ועזה ראשי
המחבלים והמסיתים. פירוק מחנות
הפליטים, במסגרת תהליך השיקום,
יקטין את האוכלוסיה הערבית ביש"ע
ויצמצם את העוני והצפיפות בערים
הפלשתיניות.
האוכלוסיה הערבית שתמשיך
להתגורר בתחומיה החדשים של מדינת
ישראל, תהנה מזכויות האדם המלאות
שמעניקה מדינת ישראל, אך אזרחותה
תהיה פלשתינית, וזכויותיה
הפוליטיות ימומשו בעמאן.
המינהל הממשי ביישובים הערביים
יינק את סמכותו מהריבון הישראלי,
אך יהנה מאוטונומיה מוגבלת שצורתה
תיקבע במשא ומתן בין ישראל לבין
הממלכה ההאשמית של פלשתין.
|
| |
| דיאלוג בין
מדינות - דינמיקה חיובית |
|
המשא ומתן עם הממלכה ההאשמית על
מעמדם המדויק של תושבי יש"ע,
יהיה שונה במהותו מן המשא ומתן
שהתנהל עד היום בין ישראל לבין
הרשות הפלשתינית.
כאשר שני הצדדים למשא ומתן הם
מדינות ריבוניות, המעוניינות
ביציבות ובשלום, ניתן להגיע
לפתרון אמיתי, ואף להניח חלק מן
ההכרעות לעתיד, בהסתמך על
הדינמיקה החיובית המתפתחת במשך
שנים של שיתוף פעולה ושיתוף
אינטרסים.
כידוע, הסכמים בין מדינות
דמוקרטיות מחזיקים מעמד לשנים
רבות. ישראל היא מדינה דמוקרטית
מובהקת, והממלכה ההאשמית - מלוכה
קונסטיטוציונית העוברת תהליכי
דמוקרטיזציה, שמשטרה הוא מן
המתקדמים ביותר בעולם הערבי,
והאוריינטציה שלה פרו-מערבית
מובהקת.
|
| |
| שיקום הפליטים
וחילופי האוכלוסין |
| 5. |
ישראל, ארה"ב
והקהילייה הבינלאומית יקצו
משאבים להשלמת תהליך חילופי
האוכלוסין שהחל ב-1948 ולשיקום
מלא של הפליטים תוך קליטתם
והתאזרחותם בארצות שונות. |
| 6. |
לאחר
פירוק הרשות, מיגור הטרור,
הענקת האזרחות הירדנית-פלשתינית,
החלת הריבונות הישראלית על
יהודה, שומרון ועזה, פירוק
מחנות הפליטים ושיקום
תושביהם - יכריזו ישראל וירדן-פלשתין
על סיום הסכסוך ויכוננו יחסי
שכנות ושיתוף פעולה, ויפעלו
יחדיו לנורמליזציה בין ישראל
למדינות ערב. |
|
| |
| חשיבות פתרון
בעיית הפליטים |
|
בעיית הפליטים התפתחה במזרח
התיכון לממדים מסוכנים, בניגוד
לכל בעיות הפליטים הרבות האחרות
שנוצרו בשנות הארבעים. מכמה מאות
אלפים של פליטים ערביים ב-1948, מונה
היום קהילת הפליטים הפלשתינית
מיליונים, בני דור שני ושלישי,
שהגדרתם כפליטים אינה רק פרי
חינוך ותעמולה אלא גם תולדה של
הזנחה רבת שנים ואי חתירה לשיקומם.
סיומה של בעיית הפליטים חייבת
להיות מרכיב עיקרי בכל הסדר קבע.
העולם הערבי הקפיד שנים רבות שלא
לשקם את הפליטים על מנת לקעקע את
זכות הקיום של ישראל.
ארה"ב מעניקה מליארדי דולרים
מדי שנה לצבאות האזור. צבאות האזור
יוכלו להצטמצם, אם יופנה הכסף הזה
לפתרון יסודי של בעית הפליטים.
עמידה ישראלית תקיפה על הצורך
בשיקום פליטים, לצד הבטחת המימון
לכך, עשויים להביא למפנה בעניין זה
- לנוכח הנסיבות הבינלאומיות
החדשות, שבהן העולם מודע לסכנות
החמורות של הטרור.
|
| |
| השלמת חילופי
האוכלוסין שהחלו ב-1948 |
|
בהליך שיקום הפליטים בארצות ערב
מושלם תהליך חילופי האוכלוסין
שהחל בשנות הארבעים:
 |
|
מדינת ישראל קלטה מיליוני
פליטים יהודיים מהעולם
כולו, ובתוך שנים מעטות הפכו
הפליטים הללו לאזרחים שווי
זכויות ובעלי אמצעים. |
 |
|
למעלה מ-800,000 פליטים ברחו
ממדינות ערב, בהותירם רכוש
גדול שעליו הם לא פוצו מעולם. |
|
|
במקביל, יצרה מלחמת העצמאות
מאות אלפי פליטים ערבים,
שברחו למדינות ערב.
בעוד היהודים שנעקרו מארצות
ערב שוקמו בישראל והתאזרחו,
נמנעו ארצות ערב מלשקם ולאזרח
את הערבים שנעקרו מארץ ישראל.
עם התאזרחותם של פליטים אלה
ושיקומם הכלכלי, ייסגר מעגל
היסטורי של חילופי אוכלוסין,
שיביא לגיבושן של מדינות לאום
במזרח התיכון - ברוח חזונו של
וודרו וילסון -מדינות בהן
הרוב המכריע של האזרחים הם
בני הלאום והתרבות של מדינתם.
|
|
 |
חילופי
האוכלוסין במזרח התיכון:
שיקום הפליטים - סגירת
מעגל היסטורי. |
|
|
פליטים
ממלחמת
העצמאות - 1948 |
|
860
אלף
יהודים
מארצות ערב |
|
| |
|
600-700
אלף
ערבים
מארץ ישראל |
| |
| |
|
|
|
|
|
סיום הסכסוך - נקודת התורפה
בתהליך המדיני הקיים
התהליך המדיני שהתקיים עד
היום בין ישראל לפלשתינים, לא
הצליח להגיע ל"סיום הסכסוך".
הסיבה העיקרית לכך היא, שאש"ף
והרשות הפלשתינית לא היו
מעונינים בסיום הסכסוך.
כפי שהעיד אחד מהתומכים
המובהקים של תהליך אוסלו, השר
לשעבר שלמה בן עמי:
"היעד של ערפאת איננו
סיום הסכסוך אלא המשך הסכסוך".
לא בערפאת אישית טמונה
הבעיה; זו התוצאה של בחירת
ארגון-טרור להוות פרטנר בהסכם
מדיני.
לעומת זאת, במסלול המתווה
האזורי ניתן להגיע לסיום
הסכסוך, שכן:
 |
|
הצדדים המשתתפים בהסדר
הקבע הם מדינות ריבוניות
המעונינות בשלום
וביציבות. |
 |
|
סוגיות היסוד מטופלות
בצורה חד משמעית, ואינם
מותירים תקווה לחיסול
מדינת ישראל. |
 |
|
הנשק נלקח מהטרוריסטים
ומחנות הפליטים מפורקים. |
 |
|
בעיית היסוד - שיקום
הפליטים - נפתרת באורח
מדורג ולכולם מוענקת
אזרחות ואפשרות לשיקום
כלכלי. |
|
|
| |
| |
| יתרונות המתווה |
אין פתרון
אמיתי אחר לסכסוך. התוכנית המוצעת
כאן היא המתכונת היחידה שבה ניתן
לתרגם את הישגי המלחמה בעיראק
למעין 'תוכנית מרשל' למזרח התיכון,
תוכנית הנשענת מצד אחד על ישראל,
הדמוקרטיה היציבה של האזור, ומצד
שני על ירדן, שמשטרה קרוב להיות
דמוקרטי - ומרחיקה מן התמונה את
רשות-הטרור הפלשתינית.
לצד היתרונות המובהקים עליהם כבר
עמדנו, חשוב להצביע על יתרונות
עקרוניים הגלומים במתווה, בעזרת
עמידה על מספר מאפיינים: |
|
|
המתווה
האזורי מציע דרך פשוטה
ובת קיימא, המממשת צדק
היסטורי ומקיימת את חזון
הנביאים.
דרך הנותנת מענה לטרגדיה
האנושית של כל הצדדים,
ואינה פוגעת בהרתעה
הישראלית - המרכיב החיוני
ביותר לשלום באזור |
|
| פשטות (Simplicity) |
| שתי מדינות לשני עמים
משני עברי הירדן. פתרון זה מציע קו
גבול טבעי והגיוני, הפרדה בין
אוכלוסיות עוינות, וסיומה של
טרגדיה הנמשכת ממלחמת העצמאות. |
| |
| קיימות (Sustainability) |
| מתווה זה מעניק לפלשתינים
אזרחות במדינה של ממש, בעלת יכולת
קיום כלכלית ומדינית עצמאית,
שגבולותיה ברורים וסופיים. מדינה
זו אינה נמצאת בעימות עם ישראל
ועתידה אינו בנוי על חיסולה של
ישראל. |
| |
| מוסריות (Morality) |
| הסדר זה מעניק עדיפות
לטיפול בבני אדם על פני טיפול
בסמלים ריקים. הסדרי 'שלום'
הבנויים על המשך המאבק מנציחים
עוני, אלימות ובערות. רק הסדר זה
מאפשר פתרון המצוקה הפלשתינית בלי
כניעה לטרור ולאלימות. |
| |
| שמירת
ההרתעה (Deterrence) |
| כל נסיגה ישראלית פוגעת
קשות בחוסנה הלאומי של ישראל
ומעצימה את המוטיבציה לטרור. הסדר
זה שומר על ההרתעה הישראלית, מאפשר
לראשונה קביעת גבולות בטוחים
ומוכרים ופותח את מדינת ישראל
להמשך קיבוץ הגלויות. |
| |
| צדק (Justice) |
| קיומה הבטוח של ישראל הוא
צדק היסטורי: מהות הציונות היא
הפיכת ישראל למדינת העם היהודי
ולמקלט עבור מיליוני פליטים
יהודים מרחבי העולם כולו ובכלל זה
העולם הערבי. בעיית הפליטים
הערביים צריכה להיפתר גם על ידי
העולם הערבי, בעל המרחב העצום
ומשאבי כלכלת הנפט.
אין מדובר רק ב'צדק' במובן
המינימליסטי, של הגינות אנושית,
אלא בעמדה היונקת מאמונה עמוקה
שיסודה בתנ"ך, הרואה בעם ישראל
אומה בעלת יעוד ורואה בהיסטוריה
מרחב של משמעות.
ביסוד התוכנית עומדת הנחת היסוד
הציונית והיהודית, לפיה ארץ ישראל
שייכת לעם ישראל, ומקומו של העם
הערבי בארצות ערב. התוכנית מממשת
רק חלק מעקרון זה, שכן היא משלימה
עם קיומה של מדינה פלשתינית בחלקה
המזרחי של ארץ ישראל ועם קיומו של
מיעוט ערבי גדול, שיישאר בתחומי
ישראל כאזרחים או כתושבים.
המעשה הציוני - שיבת ישראל לארצו
מכל תפוצות תבל - הינו אירוע
היסטורי בעל משמעות עולמית, שאכן 'ערער'
את היציבות באזור, אך רק השלמה
איתו וראייתו כנתון-יסוד במפה
הגיאופוליטית יאפשר התייצבות
מחודשת של האזור ומעבר לנתיב של
צמיחה, קידמה ושגשוג.
|